סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של השולט אור

על האהבה והזוגיות. על שליטה, סשנים ומה שמלהיט. על חברים, ספרים ועל היומיום.
לפני 17 שנים. 1 ביוני 2006 בשעה 13:32

הימים חלפו. הסקס של טל ושלי הפך לכזה שנושא בו כל הזמן אלמנטים של שליטה. לא היו שם סשנים מלאי הצלפות וכאב, כאב עשה את זה לטל ברמות מזעריות בלבד. השליטה הייתה בעיקרה שליטה מנטאלית.
אני לא זוכרת שהיא קראה לי גברתי. המונחים לא היו שגורים בפינו. אבל הייתי גברתה. וכמי שחוותה בפעם הראשונה את החירות הזו, השתכרתי מהתחושה.
ידעתי שאגן עליה, אבל כאישה דומיננטית מטבעי לקחתי את הצד הזה ביחסים עם כל הנשים שהיו לי. ידעתי שהיא שייכת לי, אבל לא הבנתי עד כמה. מבחינתי זה היה משחק מיני מענג שנתן דרור ליצרים. מבחינתה זו הייתה השתייכות טוטאלית.
בהסתכלות לאחור אני מחייכת אל מול הזכרונות מהתקופה ההיא. זכרונות של שליטה שהייתה בה לא מעט תמימות חסרת ניסיון.
נהנתי מהיכולת להיכנס לחדר השינה כשהיא מתלבשת בדרך לעבודתה ולהורות לה להתפשט כי בא לי לזיין אותה ועכשיו. נהנתי להורות לה מה ללבוש לפגישות העבודה שלה.
נסעתי איתה לטייל ביערות הכרמל. כל הדרך הטרפתי אותה כשאני נוהגת במכוניתה והיא לצדי, מעורטלת למחצה, מאוננת לפקודתי או יושבת פשוקת איברים גם כשאנחנו תקועות בפקק, חוששת שיראו אותה ומרוגשת מהסיטואצייה.
כשהגענו ליער טיילנו בו רגלית, אכלנו מאכלים שהבאנו איתנו.
פקדתי עליה להתפשט ולהישען על מכסה המנוע.
קטפתי ענף ירוק רענן מאחד העצים. התחלתי להעביר אותו על ישבנה, מלטפת אותה בעזרת העלים שעליו ומצליפה קלות. לא רציתי להתעמק בצרכים שלה באותו הרגע. רציתי פשוט לזיין אותה שם על מכסה המנוע, לשמוע את הצרחות שלה מהדהדות ביער.
הרגשתי הכי לוקחת באותו הרגע, כשזיינתי אותה וידי האחת מונחת על צווארה, שולטת בכמות האוויר שהיא נושמת.
הימים חלפו. על אף העונג ההדדי ידעתי שבקרוב אלך ממנה. תשוקה אינה מספיקה לבניית קשר. ידעתי שהתשוקה אינה מופנית אליה אלא למה אנחנו עושות יחד.
יומיים לפני שהלכתי נסענו אל חברה שלה שגרה בקומה השלוש עשרה בבניין שלה.
נכנסנו אל המעלית.
תקשיבי לי טל. אמרתי לה. יש לך שלוש עשרה קומות כדי לגמור. את לא תגעי בעצמך, גם אני לא אגע בך. אבל את תגמרי. את תסתכלי כל הזמן על מספרי הקומות המתחלפים ובקומה השתי-עשרה את תגמרי בשבילי.
מישהו עלול לפתוח את המעלית. היא ענתה בחשש.
זה לא מעניין אותי. אין אף אחד כאן מלבדנו. זו את ואני וזו ההתמסרות שלך עכשיו. את גומרת פה מהמילים שלי בשבילי. זו מתנה שאת נותנת לי.
לחצתי על הלחצן והמעלית החלה לטפס לאט.
בעיניים פקוחות שפחה שלי. אמרתי לה, תרגישי את המילים שלי חודרות לתוכך, עמוק אל תוך הכוס ששייך לי.
נעמדתי מאחוריה לוחשת את המילים אל אוזנה בשעה שעיניה לא סרו מהמספרים המתחלפים.
אני דופקת אותך עכשיו. אמרתי ולא נגעתי בה, תרגישי אותי עמוק בתוכך. תרגישי את היד שלי חודרת אלייך כולה. את נוזלת בשבילי עכשיו שפחה שלי, ועכשיו את תבואי, את תגמרי באורגזמה שכולה העונג שלי.
שמעתי את נשימתה מואצת, ראיתי אותה נאחזת בקירות המעלית.
תשע. ספרתי לה את הקומה כשראיתי את עיניה נעצמות מעונג.
עשר. עמוק שפחה שלי, אני עמוק בתוכך.
אחת עשרה, היא התנשפה עכשיו בכבדות גונחת, רועדת מעט, מרוכזת כולה.
שתי עשרה, ספרתי והיא צרחה את האורגזמה והתמוטטתה לזרועותיי.
עצרתי את המעלית בין הקומות, חיבקתי אותה והנחתי לה לנשום לרגע ולסדר את הופעתה לפני שאנחנו נכנסות לבית חברתה.
תודה. אמרתי ונשקתי לה על מצחה כשלחצתי על לחצן הקומה השלוש עשרה.

יומיים אחר כך עזבתי. ידעתי שהשליטה בדמי אבל שלא היא תהיה השפחה שלי.

**

מאז במשך חמש עשרה שנים לא שלטתי. אל השליטה חזרתי לפני חמש שנים לערך. עכשיו כבר היה אינטרנט, היו פורומים, סיפורים בשפע, ונשים שחיפשו בדיוק את זה. על אף זאת, הקשר הראשון שחוויתי שהיה קשר שליטה, היה עם עבד. מעולם לא נפגשנו אבל הקשר היה מחייב לשנינו ומלא ברגשות. על זאת ועוד... בפרק הבא :)

Belisana​(שולטת) - מדהים ממי, הגמירה הזאת במעלית ללא מגע מעידה על התמסרות ענקית. אמרתי לך פעם שאת מסוכנת? :)
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אני הכי מסוכנת כשאני מאוהבת כמו שאני מאוהבת בך... אז אפילו אני מסוגלת לגמור ללא מגע :)))
אני מטורפת עלייך אישה שלי.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י