לפני 17 שנים. 16 ביולי 2006 בשעה 17:19
רוב הבלוגים כבר לא כותבים על סקס, והדאגה והפחד נכתבים בכנות ולא מניסיון להיראות אקטואלים.
כשהבעיות מבית מתגמדות מול הדם שברציפים.
כשהשיחות ברחוב הן על המחיר שגבה המטח האחרון.
כשמתקשרים לברר לשלום המכרה איתה לא דיברנו עשר שנים אשר חיה בצפון.
כשחושבים על ביטול אירועים משמחים כי מתביישים לשמוח.
כשמנסים להתנחם ולהאמין שיהיה טוב כשסופרים את המתים.
כשהאתר הכי חרמן ברשת מנסה לקשר בין בעלי מיקום במרכז למי שנמלטים על חייהם מהצפון.
מרגישים מלחמה, ואני סתם מרגישה חולה מאז הצהריים. פתאום חולשה וחום שנדרשים להסתלק ממני עד מחר. אין לי זמן לחולי בלי קשר לזמן שלום או מלחמה.
