הבלוג של השולט אור

לא קל לי להתמודד עם העומקים שהסתתרו מפניי כל השנים.
אבל זה קל יותר איתך.
לא קל לי להודות במקומות ההרס, הבושה, באלו של פחדים.
אבל כשעינייך מביטות אל שלי ואומרות אהבה... זה אפשר.
לא קל לי איתי בזמן האחרון, בקילוף שכבות ההגנה, בכניסה פנימה עמוק אל הכאב ממנו ברחתי כל חיי.
אבל החיבוק שלך נותן לי כוח להתמודד אפילו איתי.

אני מביטה בנו, בפלא הזה, בהכלה ההדדית המוחלטת הזו, מביטה בפליאה. בהשתאות. לפעמים אני פשוט נושאת תפילת תודה שקטה, חרישית, על הזכות הזו, על המתנה שהקשר הזה נותן לי.
התבונה שלך אהובתי, הקבלה, השקט, היכולת לגרום לי להביט בי מבעד לעינייך ולראות אותי לפעמים קצת אחרת, מעניקים לי כוחות, תובנות ונושאים אותי בשקט... בסוד... אל אהבה עצמית. 😄

אני לא יודעת איך זכיתי בך. לפעמים אני מביטה ולא מאמינה שהטוב הזה ניתן לי. האהבה שלך יחידה שלי, היא הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים.