לפני 17 שנים. 13 בספטמבר 2006 בשעה 12:46
כשאני נוגעת בך
סערה מטלטלת את הנפש
ועמוק בתוך הבטן
משתוללת דלקה
שרק אנחותייך משקיטות.
כשאני נוגעת בך
ברגליים הנפשקות
בבשר הנאנק
ברטיבות הניגרת על פניי
על אצבעותיי
בצרחות החדירה
יוצאת, ושוב חודרת
ואת איתי בבליל זיעה
על הסדינים שמתקמטים
מתחת לגופנו
גניחה וצעקה,
ושוב כבר לא ברור
מי משתינו הגונחת
כשהאש מכלה
והנשמה מתחננת
לעוד, לעוד...
ממך
ממני
משתינו הרעבות לעד.
ומנוחה.
