איזה כייף לכתוב כותרת כזו 😄
זה גם היום העמוס ביותר.
נרדמתי רק בחמש בבוקר ובתשע כבר הייתי בחוץ לסידורים.
עכשיו חזרתי הביתה, אנוח ואז אסיים את הציור ואנקה פה.
הבית נראה נורא. טיובות של צבע מתגלגלות בסלון, הכיור מלא בכוסות בגלל האירוח של אתמול בערב... בקיצור, אני צריכה להתלבש על הבית הזה.
אבל לפני הכול אני שוכבת לישון.
מחכה לי לילה לבן ואני הרוסה מעייפות. בפעם הקודמת כשהייתי צריכה לאסוף אותה בחמש בבוקר פשוט נסעתי לשדה התעופה שעה קודם וישנתי כשעה במכונית. אמרתי לעצמי שהשיחה ממנה תעיר אותי ואז אצטרך רק להתניע את המכונית ולאסוף אותה ממקום האיסוף.
היא חשבה שהשתגעתי. אני חשבתי שזה פשוט פרקטי 😄
בקיצור אנשים, אני חוששת שלאחר שהתרגלתם לפוסט ממני כל שלוש שעות, תאלצו (יחד איתי) לחוות תהליך של גמילה. אני מתכוונת להיות ממש, אבל ממש עסוקה באישה שלי 😄
יאללה, נדבר בהמשך.
שבת שלום וחג שמח לכווווולם :)
לפני 18 שנים. 13 באוקטובר 2006 בשעה 12:14