שתיים בלילה ומחר הוא כבר היום, ושתינו יחד אהובתי, כבר שנתיים.
כבר שנתיים שנשמתי חשופה כולה בפנייך.
כבר שנתיים מאז התמכרתי לראשונה למגעך, לעורך, לטעמך, להתמסרותך, לאהבתך, ללקיחתך אותי, לאנחות המשותפות, לזעקות העונג ולשקט שאחרי.
כבר שנתיים שאני יודעת שגבי אינו חשוף לפגיעה, כי שתינו מתייצבות זו לצד זו מול כל התמודדות.
כבר שנתיים של בלעדיות מוחלטת והדדית.
כבר שנתיים שאנחנו רבות מריבות איומות ומתפייסות בהתפייסויות מרהיבות.
כבר שנתיים ולמדתי לראשונה גם לקבל. אני מחייכת כשאני נזכרת כמה קל היה לי לומר לך בערב הראשון שאלמד אותך לקבל. כמה קשה הייתה לי התעקשותך ללמד אותי את אותו השיעור בדיוק.
כבר שנתיים ששתינו חוות קשר שבבסיסו העצמה הדדית ופירגון.
כבר שנתיים שאני נרדמת אלייך וחולמת רק אותך כל לילה.
כבר שנתיים שאני מתעוררת כל בוקר אל קולך, אל חיוכך ואל אהבתך.
כבר שנתיים שאני חיה לצד האישה המצחיקה ביותר, והמרגיזה ביותר שהכרתי מעודי.
כבר שנתיים שאני חיה את יושרך. וכשקשה אני יודעת שאני רק צריכה להביט אל עינייך ולראות בהן אמת מוחלטת, שכל כך קשה לפעמים לחיות לצדה והיא כל כך נדירה. יש לך עינייך תמות לא כי לא חווית בחייך, אלא כי למרות כל החוויות שצברת נשארת האדם האמיתי ביותר שהכרתי מעודי.
כבר שנתיים שאני מברכת על כל שנייה לצדך, כי לצדך אני מאושרת.
השנה החדשה שנכנסה לחיינו מבטיחה כל כך הרבה שינויים ושמחה, וקשיים, והתמודדויות. ואת כולם נעבור יחד אהובתי.
לבי נתון כולו לך. אהבתי - שלך. גופי ומגעי התמסרו אלייך.
את אהבת חיי. מעולם לא הייתי מחוייבת לאישה כפי שאני מחוייבת לך. מי היה מאמין שדווקא שתינו, שבאנו מעולם השליטה, נמצא זו לצד זו אהבה שוויונית שיודעת שמחות, שהופכות את כל הפשרות שבדרך לאפשריות.
ועכשיו כשהתעוררת אל היום השמח הזה, הגיע הזמן לחגוג יחד אותנו ואת אהבתנו.
מזל טוב אשתי שלי. מזל טוב חיי.
תודה על כל מה שהענקת לי עד היום.
לפני 17 שנים. 23 בנובמבר 2006 בשעה 0:06
