לפני 17 שנים. 22 בנובמבר 2006 בשעה 22:41
את מתוקה לי מדבש, ריחנית יותר מכל פרח שהרחתי בחיי.
לגעת בך, לחבק, ללטף, זה לרייר כמעט מתאווה ומהרצון לגעת עוד ועוד, ועוד...
ואז אני מנשקת אותך.
מי שלא נישק אותך לא יודע מה הוא טעמו של האושר.
השפתיים שלך נפשקות מולי ואליי... אומרות לי קחי, נשקי, אנחנו שלך...
אלוהים, שלי, שלי... ואני כולי שלך.
זוגתי, אהובתי,
יפה שלי...
חזרתי ממך אחרי שהשכבתי אותך לישון, והחיוך שלך מתוק כל כך שנייה לפני שאת נרדמת.
את מתכרבלת אל החיבוקים שלי והידיים לא שבעות מלגעת בך.
חצי ישנה את מעבירה את ידך על גבי, מקרבת אותי אלייך שאנשק אותך בנשיקות קטנות, רכות על לחייך, שפתייך ועל עינייך העצומות...
החיוך שלך מתרחב מתוך שינה.
לעולם לא אשבע ממך.
את אהבת חיי היחידה.
