בשבועות האחרונים סבלתי מכאבי ראש קשים ויומיומיים. האשמתי את המתח, את המחסור בשעות שינה... תירוצים לרוב.
לפני שלושה ימים (כשכבר הייתי בטוחה שיש לי גידול ממאיר), נשברתי וקבעתי תור לרופא משפחה.
כעבור שתי דקות ובדיקה אחת, הוא הודיע לי שכאב הראש שלי הוא תוצר של לחץ דם שמרקיע שחקים. קיבלתי הוראה חד משמעית לקחת כדורים להורדת לחץ דם, לעשות דיאטה נטולת מלחים, ולהפסיק לעשן (כן, כן, עד עכשיו עוד לא הצלחתי).
הוא שאל אותי אם אני עושה ספורט. שאלתי אם סקס נחשב לספורט. הוא אמר שלא ממש (המניאק).
בערב נפגשתי עם האישה. בתמימותי (כי רבה), סיפרתי לה שהוא הודיע לי שלחץ הדם שלי ונתוניי הבריאותיים, מציבים אותי ברמת סיכון שגדולה פי 5 מזו של שאר האוכלוסיה, ללקות בהתקף לב או בשבץ.
סיפרתי - והלך עליי.
מאותו הרגע אני מופגזת באינפורמציה על מאכלים איומים ונוראים, חסרי טעם וריח, שאני אמורה לאכול.
עכשיו שתבינו, יש לי התמכרות קשה ללחם (שמעכשיו אני אמורה לאכול רק עם דגנים), לפסטות (שצריכות להימחק מהרשימה), לשוקולד (שמותר לי רשמית רק בנפילות סוכר) ולמלוחים.
אני אוכלת שלוש קלמנטינות בשנה ובזאת סגרתי את רשימת הפירות לאותה השנה (אני שונאת פירות), אבל מעכשיו אני אמורה לאכול לפחות שני פירות ביום!
את כל אלה יודעת האישה שלי, אהובתי שתחיה, אבל זה לא מפריע לה לדרוש ממני לסלק מהבית את כל מה שאני אוהבת לאכול ולשלוח אותי אל הסופר המקומי לרכוש מיני מאכלים חסרי טעם, ריח ומלחים.
את מה שבריא - אני שונאת לאכול, ואת מה שאני אוהבת לאכול - אסור לי.
בקיצור, לי בא למות והיא שואלת אותי (בפולניות לא אופיינית), אם אני מעדיפה להשאיר אותה אלמנה בגיל צעיר.
מהיום אסור לי לאכול, אסור לי לעשן, אני צריכה לעשות ספורט... לפחות את הסקס השאירו לי 😄
אישה שלי, בואי למיטה! :))
לפני 17 שנים. 22 בדצמבר 2006 בשעה 13:10
