אנחנו שוכבות במיטה. האצבעות של אהובתי מלטפות לי את הכוס מבחוץ, השפתיים שלה יונקות לי את הפטמות ומדי פעם היא מצרפת לעזרתן את שיניה.
אני שוכבת כולי אנחות והתפתלויות אבל חדירה אין.
אני: ממי, באמא שלך, עוד רגע אני מתה.
היא: ממי אני לא יכולה להיכנס כל כך מהר, זה ענין של נימוס.
אני: מה נימוס? איזה נימוס?
היא: לימדו אותי שלא נכנסים ככה ישר לאישה בחוסר נימוס. צריך משחק מקדים... צריך שהיא תהיה רטובה.
אני: אני רטובה, נשבעת.
היא: אבל ממי, אני לא יכולה, אני חייבת לשמור על כללי הנימוס הבסיסיים שאומרים - משחק מקדים.
אני: ממי עוד קצת משחק מקדים ואני מתה לך בידיים. באמא שלך, תביאי קצת חדירה.
היא: נו טוב.
עושה לי טובה ומחדירה רבע אצבע לתוכי.
מההתפתלויות שלי שמנסות להכניס אותה עוד קצת - המיטה תכף מתפרקת.
היא: את רואה, מאוד חשוב לשמור על כללי הנימוס. אי אפשר להכניס ישר את כל כף היד. צריך קודם אצבע, לבדוק מה המצב, כמה האישה פתוחה...
אני: פתוחה... פתוחה...
היא: ורק אחרי שבודקים, בנימוס, אפשר להכניס עוד אצבע. אבל זה תהליך.
אני עוד רגע מתעלפת מחרמנות, מצחוק ומרטיבות.
אני: חכי חכי נשמה שלי, רק נתחלף, את תראי איזו נקמה תחכה לך.
היא מחדירה לתוכי שתי אצבעות וסוחטת צרחת עונג.
היא: למה נקמה ממי, תראי איך את נהנית כשאני מנומסת אלייך...
רבע שעה אחרי האורגזמות שלי, היא על גבה ואצבעותיי משחקות בכוס הרטוב והמסעיר ביותר שהכרתי בחיי.
אני: אז ממי, את זוכרת את כללי הנימוס.
היא: בוודאי. איך אפשר לשכוח אותם.
אני: בפנימיה למדת אותם? (מדמיינת את אהובתי בפנימיה לנערות עשירות בשווייץ).
היא: בטח שבפנימיה (גונחת), לימדו אותנו ממש טוב את כללי הנימוס שם.
אני: ומה עשית אם היית חרמנית.
היא: אני מזועזעת.
אני: אוננת שם בזעזוע?
היא: זה היה מאוד מזעזע.
אני: ושאר הבנות גם הזדעזעו? (מחדירה את קצה אצבעי לתוכה).
היא: מאוד הזדעזעו, הן היו כל הזמן מזועזעות.
אני: והזדעזעתן יחד?
היא: כן.
אני: כמה בנות הייתן בחדר?
היא: ארבע.
אני: וכולכן יחד הזדעזעתן?
היא: כולנו.
אני: אני מבינה שהמיטה הזדעזעה...
אחרי פרץ הצחוק בא פרץ האנחות והזעקות... ואחריהן... שינה רגועה וחסרת זעזועים או נימוס בעליל (שתינו נחרנו).
לפני 17 שנים. 19 בדצמבר 2006 בשעה 22:24