לפני 20 שנים. יום שלישי, 19 בדצמבר 2006 בשעה 19:24
אני שוכבת כולי אנחות והתפתלויות אבל חדירה אין.
אני: ממי, באמא שלך, עוד רגע אני מתה.
היא: ממי אני לא יכולה להיכנס כל כך מהר, זה ענין של נימוס.
אני: מה נימוס? איזה נימוס?
היא: לימדו אותי שלא נכנסים ככה ישר לאישה בחוסר נימוס. צריך משחק מקדים... צריך שהיא תהיה רטובה.
אני: אני רטובה, נשבעת.
היא: אבל ממי, אני לא יכולה, אני חייבת לשמור על כללי הנימוס הבסיסיים שאומרים - משחק מקדים.
אני: ממי עוד קצת משחק מקדים ואני מתה לך בידיים. באמא שלך, תביאי קצת חדירה.
היא: נו טוב.
עושה לי טובה ומחדירה רבע אצבע לתוכי.
מההתפתלויות שלי שמנסות להכניס אותה עוד קצת - המיטה תכף מתפרקת.
היא: את רואה, מאוד חשוב לשמור על כללי הנימוס. אי אפשר להכניס ישר את כל כף היד. צריך קודם אצבע, לבדוק מה המצב, כמה האישה פתוחה...
אני: פתוחה... פתוחה...
היא: ורק אחרי שבודקים, בנימוס, אפשר להכניס עוד אצבע. אבל זה תהליך.
אני עוד רגע מתעלפת מחרמנות, מצחוק ומרטיבות.
אני: חכי חכי נשמה שלי, רק נתחלף, את תראי איזו נקמה תחכה לך.
היא מחדירה לתוכי שתי אצבעות וסוחטת צרחת עונג.
היא: למה נקמה ממי, תראי איך את נהנית כשאני מנומסת אלייך...
רבע שעה אחרי האורגזמות שלי, היא על גבה ואצבעותיי משחקות בכוס הרטוב והמסעיר ביותר שהכרתי בחיי.
אני: אז ממי, את זוכרת את כללי הנימוס.
היא: בוודאי. איך אפשר לשכוח אותם.
אני: בפנימיה למדת אותם? (מדמיינת את אהובתי בפנימיה לנערות עשירות בשווייץ).
היא: בטח שבפנימיה (גונחת), לימדו אותנו ממש טוב את כללי הנימוס שם.
אני: ומה עשית אם היית חרמנית.
היא: אני מזועזעת.
אני: אוננת שם בזעזוע?
היא: זה היה מאוד מזעזע.
אני: ושאר הבנות גם הזדעזעו? (מחדירה את קצה אצבעי לתוכה).
היא: מאוד הזדעזעו, הן היו כל הזמן מזועזעות.
אני: והזדעזעתן יחד?
היא: כן.
אני: כמה בנות הייתן בחדר?
היא: ארבע.
אני: וכולכן יחד הזדעזעתן?
היא: כולנו.
אני: אני מבינה שהמיטה הזדעזעה...
אחרי פרץ הצחוק בא פרץ האנחות והזעקות... ואחריהן... שינה רגועה וחסרת זעזועים או נימוס בעליל (שתינו נחרנו).

