לפני 17 שנים. 24 בדצמבר 2006 בשעה 11:15
ככל שלא הסכמתי עם דעותיו, אהבתי לשבת בשישי בערב מול הטלביזיה ולהתענג על ההתנצחויות הקבועות שהיו בינו לבין גאולה אבן ואמנון זכרוני.
הרבה פעמים הייתי מתפקעת מצחוק מולן, אבל בעיקר הערכתי את הג'נטלמן המושלם שהוא היה. לא משנה כמה הרגיזו אותו שם, הוא תמיד שמר על תרבות שיח מושלמת, מעולם לא הרים את קולו ותמיד ידע להעביר את המסר שלו בשלמותו.
הערכתי את הדרך בה הוא נשכב על הגדר שוב ושוב למען יחסי הציבור של אריק שרון - האיש שהפך לחברו הקרוב בתקופת מלחמת יום הכיפורים. הייתה בו נאמנות עיוורת למי שהוא אהב והיה יפה לראות את זה.
הוא נפטר מסרטן הבוקר לאחר שכתב בחייו כעשרה ספרים ואלפי מאמרים. השליטה שלו בעברית הייתה מושלמת ומדהימה ביופיה. למרות דעותיו ראיתי בו אדם מרשים.
