הסיפתח היה עם רוסו בקפה אפרופו ואח"כ בשיחה מענגת אצלי בבית. תודה על מתנת יום ההולדת מתוק. 😄
ההמשך עם אבא של בליס שהתגאה שעשה 100(!) תרגילים עם הכדור בין הרגליים, ועוד הוסיף עשרה מולי. אחר כך הוא דפק רייסים בפרוזדור בית האבות, וכשהאחות (הכוסית), שאלה אותו "לאן הגבר הכי יפה בבית האבות הולך?" (כשהיינו בדרך למועדון), התשובה של הממזר הייתה "אני הולך לחבק אותך", ובסיבוב חד הוא לכד אותה בין זרועותיו.
היא הסמיקה קשות, צחקקה וליטפה את פניו. זו אותה האחות איתה הוא התמזמז בשבוע הראשון שלו שם.
ועכשיו הלכו מכאן פרח, בעלה ובתם, אחרי ארוחת ערב כייפית, חיבוק ענק ושקט שיש רק בין שתי חברות שיודעות, שזו לזו הן החברות הכי טובות.
בעוד שלוש שעות אהובתי תעלה על המסנג'ר לשיחה אחרונה בינינו, לפני שהיא מתחילה את המסע בחזרה הביתה. אני כבר לא יכולה לחכות לנחיתה שלה כאן בשלישי בבוקר.
היה לי יום נפלא, הכי יפה שיכול להיות. יש לי חברים נהדרים ואהובה מדהימה.
חג שמח לכולכם אנשים יקרים :)
לפני 17 שנים. 8 באפריל 2007 בשעה 18:56
