חבורה של פסיכים שאוכלים, שותים ונושמים את הקבוצה שלהם.
הקהל הכי פסיכי שכל קבוצה הייתה רוצה לעצמה. תראו לי עוד קבוצה שבאופן ספונטני מגיעים למשחק רדיוס שלה 1000 פסיכים שהולכים לצרוח ת'נשמה שלהם מעבר לקירות האיצטדיון רק כדי שהשחקנים ישמעו וידעו שהם לא לבד.
כולם יודעים שאני מכביסטית בדם (מכבי תל אביב אלא מה?!), אבל יש כמה קבוצות שעושות לי את זה:
בית"ר ירושלים, כי אני עארסית בנשמה.
בני סכנין, כי הם פסיכים שמתאבדים על כל כדור.
ביו יהודה, כי כשהם מחליטים לקחת את עצמם בידיים יש להם התקפה יפהפייה.
ואשדוד, בגלל המשחק ההתקפי שלא זורק זין על ההגנה.
אז ברור שמי שמשחק רק התקפי יפסיד את הליגה בסוף, אבל כזה כיף לראות משחק כזה.
שתי קבוצות אני שונאת:
הפועל תל אביב - ולא צריך להסביר יותר מדי את הסיבות לזה, ומכבי חיפה, כי אני שונאת את הרמת האף שלהם מול שאר הליגה.
בקיצור,
למרות שאני מכביסטית אני שמחה היום בשמחתה של בית"ר ירושלים. סחתיין גאידמק, ויאללה חבר'ה, לכו קרעו ת'צורה להפועל ת"א.
---------------
אני נקרעת מצחוק. 22 שחקנים רודפים במקום אחרי הכדור אחרי ארנבת הקמע של הכח ר"ג 😄
--------------
לא ככה צריך להיראות משחק אליפות. אין קהל, המאמן בדרך החוצה מהקבוצה למרות שהוא הביא לה אליפות ואין מי שידחוף את השחקנים לטירוף הרגיל שלהם וחבל.
שתי דקות בתוך תוספת הזמן: 1-2 לבית"ר ירושלים. איזה גול יפהפה שראוי למשחק אליפות.
לפני 17 שנים. 13 במאי 2007 בשעה 17:20
