מעולם לא אהבתי חברה כמו שאני אוהבת אותך - נקי ואמיתי, קשר שהאנטרס היחיד שיש לי בו הוא להמשיך אותו לשארית חיי.
השיתוף בינינו בטוח, חופשי וכן. אני יודעת שאת כספת אטומה, שום דבר שאספר לך לא ייצא ממך. אני יודעת שכשרע לי או כשטוב, כששמח או עצוב, יש לי חברה שאני יכולה לשתף אותה בכל מה שעובר עליי. אני יודעת שתקשיבי, שתתמכי, שתנסי בעצותייך לעזור.
אני מקווה שאני מצליחה להיות המקום הזה גם בשבילך.
כחברה הכי טובה שלי, לפעמים את מוציאה אותי מדעתי ולפעמים אני מגיעה למצב בו אני פשוט מסוגלת לצרוח עלייך מתסכול. את יודעת לעצבן אותי. אני מתארת לעצמי שזו תכונה ששמורה לחברות הכי טובות.
כבר חודשים שאנחנו בקשר שמתהדק מיום ליום. עברנו יחד בחברות הזו ימים של עצב ושמחה, דמעות וצחוק גדול, שעות של שיחות אל תוך הלילה ולפעמים עם תוספות על הבוקר. זו חברות שיש בה קבלה אמיתית וחברות שהוכיחה שבשעות מצוקה אנחנו יודעות להיות שם זו למען זו כדי לשמור אני עלייך ואת עליי כשצריך.
זו חברות אמת.
כשאת נותנת זה הכי מהלב והכי בלארג'יות. אני אוהבת ומכבדת אותך כאדם, כאישה וכאם. אני מכבדת את האומץ שלך, את הנחישות לעשות למען עצמך ולמען אהובייך. אני רואה בך אישה שמגיע לה הכול ומהטוב ביותר שיש.
פרח, חברה שלי,
יש אנשים שנכנסים לחיי ושאני יודעת שארצה אותם שם לתמיד.
את אחת מאנשים הללו בחיי.
זה לא קרה ברגע, אבל מהשנייה שנוצרה בינינו הפתיחות ידעתי שאת החברות הזו אני רוצה לתמיד.
תודה על החברות שלך פרח, אני אוהבת אותך מאוד.
לפני 17 שנים. 14 במאי 2007 בשעה 19:14
