לפני 17 שנים. 6 ביוני 2007 בשעה 16:08
בהגדה של פסח נאמר:
א?לו? ק?ר?ע ל?נו? א?ת ה?י??ם ו?ל?א ה?ע?ב?יר?נו? ב??תו?כו? ב??ח?ר?ב?ה ד??י?ינו?.
את אהובתי,
הצלת אותי מהח?ר?ב?ה שהייתה בנפשי.
מאז לא די לי לעולם,
לרגע איני שבעה ממך.
לפעמים אני מסתכלת עלייך בחיוך.
את שואלת אותי אם קרה משהו?
איך אפשר להסביר במילה אחת שהחרבה הפכה לשצף שמלא בך?
איך אפשר לתאר את הגבהים אליהם נסקתי בזכות אהבתנו?
החיוך שלי הוא חיוך של מי שיודעת שהיא נאהבת כפי שהיא אוהבת.
זה חיוך של בטחון וידיעה שהגעתי הביתה,
זה חיוך של רעב אלייך שלא ניתן להשביעו.
"לא קרה כלום, אני פשוט אוהבת אותך", אני עונה לך.
והחיוך, הוא נשאר גם אחרי שאת נכנסת למעלית ועולה לביתך.