הבלוג של השולט אור

"אתה שם? אתה שם? אתה שם? אתה שם? אתה שם? אתה שם?אתה שם? אתה שם? אתה שם? אתה שם? אתה שם?"

"הוא היה צריך אותי ולא יכולתי להרים. פשוט לא יכולתי להרים. פשוט לא יכולתי. אתה שם? הוא שאל אחת עשרה פעמים. אני יודע, כי ספרתי. זה אחד יותר ממה שאני יכול לספור באצבעות. למה הוא המשיך לשאול? האם הוא חיכה למישהו שיחזור הביתה? ולמה הוא לא אמר 'מישהו'? מישהו שם? 'אתה' זה רק בן אדם אחד. לפעמים אני חושב שהוא ידע שאני שם. אולי הוא המשיך להגיד את זה כדי לתת לי זמן לאזור מספיק אומץ להרים. וגם עבר כל כך הרבה זמן בין השאלות. עשרים ושמונה שניות בין השלישית לרביעית, שזה המרווח הארוך ביותר. אפשר לשמוע ברקע אנשים צורחים ובוכים. ואפשר לשמוע זכוכית נשברת, שזה חלק ממה שגורם לי לתהות אם אנשים קפצו."

"קרוב להפליא ורועש להחריד", הוא ספר על האנשים שאינם - אלה שנשארו בחיים אחרי שאהוביהם נלקחו מהם.
זה ספר על אנשים שהפסיקו.

אוסקר של הוא בנו בן התשע של תומס של, שנהרג באסון התאומים. גם לאביו של תומס קראו אוסקר. אוסקר הסב הוא אדם שאיבד את היכולת לדבר כשאהובתו ההרה והוריו נהרגו באותה השעה בהפצצות על דרזדן במלחמת העולם השנייה. הוא מפסיק מאז לדבר בהדרגה, עד שיום אחד הוא אומר את המילה האחרונה בחייו "אני". מאז הוא חדל לדבר ומתחיל לכתוב.

כמה שנים אחר כך ביום בו אשתו מודיעה לו שהיא בהיריון, הוא קם ועוזב. הוא אינו מסוגל להתמודד עם הפחד מאיבודה של עוד אישה הרה.

אישתו - מחכה שישוב ומגדלת את בנה - תומס של.

הספר הזה הוא סיפורם של כל האנשים הללו. זה סיפורה של אמו של אוסקר שמתמודדת עם האבל ועם בנה האינטיליגנטי להחריד בן התשע, שמסתיר ממנה את חמש ההקלטות האחרונות שאוצרות את קולו של אביו המתקשר לפני מותו ממגדלי התאומים.

אוסקר מגלה יום אחד אגרטל בחדר של אביו. האגרטל נופל ומתנפץ ומתוכו נופל מפתח. אוסקר נחוש בדעתו לגלות את המנעול אותו פותח המפתח. על גב האגרטל כתוב שם המשפחה "בלק", ואוסקר יוצא למסע חיפושים ברחבי ניו יורק אחרי ה"בלק" הנכון. אוסקר בטוח שהמפתח יגלה לו דברים אותם הוא לא יודע על אביו.

בדרך הוא מכיר כתב צבאי לשעבר בן 103, מדריכת תיירים מהאמפייר סטייט בילדינג שלא עוזבת את הבניין לעולם ואת השותף המסתורי שסבתו מכניסה לביתה.

"קרוב להפליא ורועש להחריד", הוא ספר נוגע ללב בדרך בה הוא מביא את התמודדותם של הנשארים אחרי מותם של אהוביהם ובהאחזותם הנואשת בחיים. הוא ספר עצוב אבל גם ספר שמעלה חיוכים. אוסקר של, הילד, מתגלה כילד מדהים ומבריק שקורא כבר בגיל תשע את סטיבן הוקינג. החלום שלו הוא להיות מדען והוא פונה אל גדולי המדענים, ומבקש להפוך לעוזר האישי שלהם. הוא ממציא בדמיונו בולים בטעמים מיוחדים שיהיה נעים יותר ללקק ולהדביק, הוא מחפש תשובות קיומיות ואחרי כל אלה, הוא נשאר ילד רגיש שצובט את עצמו וממלא את גופו בחבורות, כדי לנסות להכיל את הכאב שהוא חש.

"קרוב להפליא ורועש להחריד", מאת: ג'ונתן ספרן פויר, בהוצאת כנרת זמורה ביתן. 308 עמ'

תוכלו לקרוא קטע מהספר כאן. http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/571/668.html