שכשאת נרדמת בזרועותיי, אני שוכבת לידך עוד דקות ארוכות ומביטה בך.
אני רוצה לספר לך...
שכשאת צוחקת, אני מרגישה דגדוג של אושר אצלי עמוק בבטן.
אני רוצה לספר לך...
שכשאת מסתכלת לי לעיניים במבט האוהב שלך, אני מרגישה שאני צוללת בתוך ים של שלווה.
אני רוצה לספר לך...
שכשאת מחבקת אותי, אני מרשה לעצמי בפעם הראשונה בחיי להיות גם ילדה.
אני רוצה לספר לך...
שכשאת נוגעת בי, אני מרשה לעצמי בפעם הראשונה בחיי להרגיש הכי אישה.
אני רוצה לספר לך...
שכשאת איתי וכשאת בביתך, את זורמת לי בדם.
אני רוצה לספר לך...
שמעולם לא ידעתי קשר שידע את כולי, כמו שאני יודעת איתך.
אני רוצה לספר לך...
אני רוצה לספר לך עוד המון דברים בסוד ובצעקה שכל העולם ישמע, אבל אני אחכה עם הגילויים הללו עד שתנחתי בשבת כאן בחזרה. אז אני אחבק אותך קרוב אהובתי, אלחש לאוזנך שחיכיתי וספרתי כל שנייה בלעדייך עד שתחזרי. אחר כך אנשק אותך ושתינו נניח את הראש זו על כתפה של זו, ואז אדע שאת חזרת לארץ, ושאני חזרתי הביתה עם שובך.
טיסה נעימה אהבת חיי. אני כאן מחכה לך בגעגוע עוד לפני שאת ממריאה.
לפני 17 שנים. 12 ביוני 2007 בשעה 17:47