אני יושבת מול המחשב ועובדת, ותוך כדי חושבת שהייתי מתה לקבל ממנה בדיוק עכשיו סימן חיים - הודעת אהבה.
אני רק חושבת את זה ובאותה השנייה אני מקבלת ממנה בדיוק הודעה כזו ב-SMS. היא בדרך לצרפת, נהנית ומתגעגעת ואוהבת. ישר מתפשט לו חיוך ענק והודעה באורך הגלות משתפכת ממני עם האהבה שאני מרגישה אליה.
היא לא יוצאת לי מהראש לשנייה. אני מתעוררת - וישר היד נשלחת לנייד לקרוא את ההודעה שנשלחה אליי כשעוד ישנתי, אוכלת וחושבת עליה בבית קפה מהודר, קוראת כאן ומתחילה עם הבלוג שלה ועם המילים שהיא כתבה לפני שהיא נסעה... כל היום היא בראש שלי. ואני עובדת, מארגנת את האירוע שאני מפיקה, עורכת טקסטים ובכל עצירה עולה שומר המסך עם התמונות שלה צוחקת מולי.
בעוד רגע אסע לפנק קצת את החיות שלה בביתה ואז אסע לחברה לערב של כייף, וגם שם - על הכביש, בליטופים ובשיחה - היא כל הזמן תהיה נוכחת.
באמצע הלילה בין שבת לראשון היא תחזור ואני אסע להביא אותה. אלוהים, כמה שאני אוהבת אותה, שתחזור כבר.
לפני 17 שנים. 14 ביוני 2007 בשעה 15:26
