לפני 16 שנים. יום חמישי, 24 בספטמבר 2009 בשעה 5:13
מתוק הוא העצב,
אופף ומכסה
ואין בו תחושת ריקנות, הוא עוטף - עשן כחול...
מתוק הוא הכאב, הכאב שבמגע, הכאב שבהעדרו.
מתוקה האכזבה - שלא אשמע את קולו היום
מתוק הוא העצב...
מתוק אבל מר!