לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לחיות ולמות באותה נשימה

שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה, שחרור, לחיצה שחרור.
הוא לעולם לא יגיד לי במילים, לא יהיו פה ביטויים של שייכות.
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה... עוד לחיצה... כל משקל הגוף שלו עלי עכשיו... ואני מבינה, אין נשימה בלי אישור, אין קיום בלי....
לפני 16 שנים. יום חמישי, 1 באוקטובר 2009 בשעה 11:20

[נגמרו לי המילים

הגיע הזמן למעשים...


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י