לחיות ולמות באותה נשימה

רציתי לאמר לך שאתה שובר אותי במבט
אבל זמן כה רב לא הבטת בי...

רציתי לאמר לך שאתה מרסק אותי ברפרוף של יד על הלחי
אבל ימים רבים כל כך לא נגעת בי...

רציתי לאמר לך שאתה מפרק אותי במילה
אך שבועות שלא שמעתי את קולך...

רציתי לאמר לך - שאתה מחבר אותי בחיוך... רק תן לי חיוך.

רציתי לאמר לך - שלבשתי היום עיניים ירוקות - מבריקות - במיוחד בשבילך
אבל הדמעות מצליחות להסתיר אותן מהבוקר, ואני, מצחיקה שכמותי, בניסיון לסלק אותן בלי שיבחינו, מרפרפת בעפעפיים - ואתה הרי הכי שונא שאני עושה את זה... כאילו לא אכפת לי.

רציתי לאמר לך - שביקשת כנות, אמת, נתינה, התמסרות, שאתן את כולי ולא אצפה לכלום.
והנה עכשיו - אני אחרת, שלמה יותר, בטוחה יותר, כנה - הרים של כנות יש לי בשבילך... מוכנה... ואתה לא רוצה לקחת??!!!

רציתי לאמר לך שאתה שובר אותי

כי אין מבט, אין מגע, אין מילה....ואין ולא יהיה חיוך... יש שקט... תהום של מחשבה....