שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לחיות ולמות באותה נשימה

שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה, שחרור, לחיצה שחרור.
הוא לעולם לא יגיד לי במילים, לא יהיו פה ביטויים של שייכות.
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה... עוד לחיצה... כל משקל הגוף שלו עלי עכשיו... ואני מבינה, אין נשימה בלי אישור, אין קיום בלי....
לפני 14 שנים. 12 באוקטובר 2009 בשעה 8:14

החל מאתמול אני אמורה לחיות את היום בשלושה שלבים

ארוחת בוקר - כדור בבוקר - אולי היה כדאי גם לקום בבוקר לפני הכל כי גיליתי שלא משהו לאכול ולבלוע מתוך שינה...

ארוחת צהריים - כדור בצהריים - הלוואי ויכולתי ללכת לישון אחרי הכדור

ארוחת ערב - כדור בערב... נגמר לי היום.

לחיות את היום בשלושה מעגלים - רצית - קיבלת.

שולט במצב - על איזה כדור אנחנו מדברים??
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י