לפני 16 שנים. יום רביעי, 21 באוקטובר 2009 בשעה 11:14
הנחיה מחודשת
לשוב ולכתוב....
ולי יש מחסום כתיבה
איזה עצוב....
לחיות ולמות באותה נשימה
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה, שחרור, לחיצה שחרור.הוא לעולם לא יגיד לי במילים, לא יהיו פה ביטויים של שייכות.
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה... עוד לחיצה... כל משקל הגוף שלו עלי עכשיו... ואני מבינה, אין נשימה בלי אישור, אין קיום בלי....