אצלי בראש מתנהל עולם אחר
עולם שבו רק אני והאדון שלי מתקיימים בו
עולם שבו אני יכולה להיות משוחררת וחופשייה להתנהג כמו ששפחה אמורה להתנהל
בעולם הזה שלי - אני קמה בבוקר, שעה לפניו, מכינה לו את הבגדים, הנעליים, הקפה והטוסט של הבוקר.
בעולם הזה, אני ישנה עירומה על רצפה קרה, קשורה בקולר ורצועה לרגל של המיטה שלו, מדי פעם אני מרגישה את היד שלו מלטפת לי את הראש.
בעולם הזה, אחרי שאדוני יוצא לעבודה החשובה שלו כל בוקר, אני מסדרת, מנקה, מכינה את הבית לערב, מבשלת, דואגת...עירומה... בעולם הזה אסור לי לצאת מהבית בלעדיו, אסור לי לדבר עם זרים, אסור....
בעולם הזה שלי אני יכולה להריח את אדוני כשהוא מגיע אל הדלת, מחכה לו על הברכיים, נקייה ומריחה בשמים אל מול הדלת, מבט מושפל את הרצפה.
בעולם הזה שלי, כשאדוני נכנס אל הבית, אני מקבלת ליטוף על הראש.
מגישה את האוכל, מעסה את הכתפיים, חולצת נעליים.... משרתת...
בעולם הזה שלי - מגיע לילה.... יש לי מקום של כבוד על המיטה של אדוני - הוא משתמש - בגוף... הכל שלו.
בעולם הזה שלי - אדוני מסופק ואני חוזרת לשכב עירומה על הרצפה - קשורה בקולר ורצועה לרגל של מיטת אדוני....
בעולם הזה - קמתי הבוקר - לעולם לא שלי!!!!!
לפני 15 שנים. 27 באוקטובר 2009 בשעה 9:52
