לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לחיות ולמות באותה נשימה

שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה, שחרור, לחיצה שחרור.
הוא לעולם לא יגיד לי במילים, לא יהיו פה ביטויים של שייכות.
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה... עוד לחיצה... כל משקל הגוף שלו עלי עכשיו... ואני מבינה, אין נשימה בלי אישור, אין קיום בלי....
לפני 14 שנים. 9 בנובמבר 2009 בשעה 8:46

http://www.youtube.com/watch?v=0xaz6vtcvPI


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י