אין כל רע באמת

זו כנראה הפעם האחרונה שאני כותבת כי ממש מעצבן אותי לקרוא מה שכבר כתבתי.
אבל אני לא יכולה להתאפק:
לפעמים החיים כל כך לחוצים ומציקים בלי פרופורציה מציאות כלל.
ואז פתאום אתה מבין את הכיף של חופש פשוט.
של בהייה סתמית בטלוויזיה. של לרקוד בסלון בלי להיות לחוץ על זה שאתה רוקד במקום לסכם מאמרים. של לשתות בירה לא מרגשת בפאב- סתם כי אתה יכול.
פתאום זה לא נורא אם אלו פעולות חסרות תמורה מיידית.
אבל באמת שהחופש האמיתי מתחיל כשזרם המחשבות נרגע ויש מרחב בין מחשבה למחשבה.
נשימה עמוקה וחזרה לעבודה...
שבוע טוב לכולם...