זה עשוי להישמע לכם מוזר, אבל אתם לא לבד. גם לי מוזר לכתוב את זה. פוסט ראשון אחרי שלוש שנים בהם לא כתבתי כאן. שלוש שנים בהם לא ביקרתי כאן.
אז אולי זה מוזר, אבל משבר הקורונה עשה לי רק טוב.
קצת שקט מהריצה המטורפת, הרבה זמן להסתכלות פנימית, הרבה מחשבות איך לחשב את המסלול מחדש.
הספקתי לסיים בשבועיים דברים חשובים לי שהזנחתי במשך שנתיים. לבטל טיסות, לסרב לעבודות מוזמנות...
לחשוב.
וגם חזרתי לכלוב. זה לא שלא ביקרתי כאן בכלל. אבל זה היה מאוד ספוראדי. הקורונה, אחרי היסוס קצר, הכניסה אותי לכאן ביג טיים.
חידשתי חברויויות נושנות, זכיתי בחברויות חדשות, ביקרתי הרבה בצ'ט, אפילו בחדרים - דבר שלא עשיתי אף פעם בעבר. קראתי הרבה בלוגים.
שיחקתי, צחקתי וגם פה ושם חטפתי- בצדק או שלא בצדק.
נכון, אני עדיין לא חלק אורגני מהכלוב, מסתכל עליו קצת מהצד. מה לעשות, אני קצת מבוגר הממוצע ששולט כאן.
אבל אני מתקרב - עובדה, פוסט ראשון אחרי שלוש שנים.
תודה לך בינתיים גברת קורונה,כל עוד את נשארת מרוחקת ממני, אני מחבב אותך מאוד :)
