שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שטויות

יש כאן יותר מידי בלוגים רציניים, כבדים, ליריים. כל אחד ואחת כאן רוצה להיות משורר, או סופר, או מינימום פילוסוף.
אני אשתדל להעלות לכם חיוך על השפתיים
סתם, כי אני אוהב שאנשים מחייכים
לפני 5 שנים. יום שלישי, 12 במאי 2020 בשעה 6:20

הקורונה נסוגה והחיים חוזרים, לאט. 

ולהפתעתי, יש דברים בקורונה שאני כבר - ועדיין מתגעגע אליהם. כבר, כי היא לא יצאה מחיינו ועדיין - כי אני מניח שאפסיק עם הזמן. 

מתגעגע לשקט, לידיעה שאני לא מפסיד שום דבר ולא ממהר לשום מקום. מתגעגע לשעות האינטרנט, כולל הכלוב, שאני צורך עכשיו בצמצום. 

מתגעגע לבינג'ים שזללתי במלוא הפה: כל העונות של סול, הסדרה על מייקל, ועוד אחרות. 

מאידך, חסרו לי הפגישות הפיסיות עם חברים, משפחה ו...חברות למשחק (חלק מהזמן). 

אנסה לתמרן קצת בין שני הקצוות ולמצוא נקודת אמצע יותר מאוזנת.

פחות ריצה, פחות "עכשיו", פחות לטרוף את החיים - ובכל זאת מפגשים עם אלו שחסרו לי. 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י