הסיפור עם ילדת כיתה ג', שנאלצה על ידי ה"מחנכת" שלה להשתתף ביום לימודים ארוך ללא שמלה או מכנסיים, מדיר שינה מעיני. ממש כך.
לא מדובר בילדים בני גילה שהורידו את שמלתה, אלא במי שאומר לחנך אותה. וכל המבוגרים בבית הספר, ראו - ושתקו.
מי שלא שתקו היו חבריה, הילדים, שלעגו לה. מילדים זה צפוי, אבל איפה היו המבוגרים האחראים בבית ספר, שהיו אמורים להפסיק את הביזיון ולהודיע לילדים האחרים שמה שעשתה המורה הוא מעשה פסול ושלא יפה ללעוג לחברתם אלא עדיף שינחמו אותה.
לא היה צדיק אחד שם, בבית הספר שצריך לשנות את שמו לסדום?
איך נעשה כזה מעשה נבלה שכזה בינינו והארץ אינה רועדת?
אני לא יודע אם היה זה בית ספר ממלכתי, או ממלכתי דתי. אבל בדבר אחד אין לי ספק. והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ורוחו של הרברפי מרחפת על פני המים. ככה זה שממנים אדם חשוך בעל תפישת עולם צרה כעולם נמלה, להיות אחראי על מערכת החינוך.
ואני משתדל לחשוב בלי כעס, מה הדין היאה ל"מחנכת" הזו; איזה עונש, יביע מחד את הסלידה הנוראה ממנה, יקיים את הצורך הנפשי בנקמה - ומאידך יהיה חינוכי גם עבורה, ויגרום לה להרהר על מעשתיה.
ונזכרתי בסדרת הטלוויזה משחקי הכס, בה נענשת המלכה המרשעת סרסי על ידי הכנסיה השלטת במעלה מלך.
היא נאלצת ללכת ללא שמץ של בגד או שערה לגופה או ראשה, בין כל אנשי העיר שמתקהלים לאורך הדרך שהיא עושה וצועקים "בושה, בושה".
זה העונש היאה לאישה, ללכת עירומה מבגד או שיער, לאורך כל חצר בית הספר בו היא מלמדת ומחנכת, כשכל התלמידים והמורים עומדים מסביב וצועקים בושה בושה. לילדים יסופקו גם עגבניות בשלות וביצים רכות כדי שיטילו עליה תוך כדי ההליכה. מסע ההשפלה שלה צריך להסתיים לפני כסא מוגבה, עליו תשב הילדה שנפגעה והמורה תבקש את סליחתה ומחילתה של הילדה. אולי זה יחזיר את מעמדה בפני חבריה.
וכשהליכת הבושה תסתיים, ילבישו למורה חולצת טריקו ותחתונים, וכך היא תאלץ להמשיך וללמד כל אותו היום. צריך גם לפטר את המנהל, ולחייב את כל המורים לתרום משכורת חודש לקרן שתסייע לילדה לקבל חזרה את ילדותה, אולי באמצעות כרטיס טיסה לדיסנילנד...
אתם חושבים שזה עדין מדי?
