אני לא יודע למה, אבל אני כותב מרוב האנשים כאן. כותב מאמרים מקצועיים על בסיס קבוע, כותב ספרים (אחד עומד לצאת לאור בקרוב, השני בתחילת הדרך), וכאן - אני לא מוצא את השפה שלי.
יש כאן לא מעט בנות (סליחה בנים, אני קורא בעיקר בנות, את הנשלטות והמתחלפות ביניהן) שטוענות שאינן מעוניינות להכיר, שכן הן כאן כדי לכתוב.
מסתבר שאני לא. אני כאן כדי להכיר. לכן אני קורא פוסטים, לעיתים מגיב לעיתים שולח אדומה שבה אני כותב את אשר על דעתי. יש כמה בנות שאני כבר בקשר די ארוך איתן. את חלקן טרם ראיתי, את חלקם כנראה גם לא אראה - משום שהן לא רוצות לפגוש בגברים נשואים. אחרות, אלו שלא איכפת להן, או שהן נשואות בעצמן כן פגשתי ועם חלקן היו לי רומנים לא קצרים. אני גם נכנס לצ'ט, פחות משבעבר, גם שם בעיקר כדי ליצור הכרויות חדשות.
כנראה שזו אחת הסיבות שאני לא כותב פוסטים פומביים. זו לא המטרה שלי בכלוב. אך אני ער לעובדה שזה לא יפה מצידי. זה כמו להיות אורח מוזמן לארוחות ערב שאינו מביא איתו שום דבר - בקבוק יין למשל, או סלט פירות ממעשה ידיו. ביבי כזה, נו.
אני רואה, שאפילו אחרי חודשים שלא כתבתי פוסט חדש, עדיין יש צופים בפוסטים הישנים שלי. אתמול קיבלתי נזיפה אדומה בנושא מידידה ותיקה. והנה התגובה שלי, פוסט חדש. אשתדל לכתוב לפחות אחת לשבוע. אשתדל גם לגוון, לא לדבר רק על פגישות או על ספאנקים ואולי לא רק על עצמי. מישהי כאן שאני עוקב אחרי הבלוג שלה, כתבה כאן "רק על עצמי לספר ידעתי" ואני הגבתי שעולמה, לא "צר כעולם נמלה".
אשתדל להגיב כאן על דילמות שעולות בפוסטים אחרים, על אירועים פוליטיים, ו..כן נו, גם על פגישות מגניבות ועולם הספאנקים.
בינתיים, אכתוב רק דבר אחד - לכו להתחסן!!!
זהו :)
