לפני 4 שנים. יום ראשון, 28 במרץ 2021 בשעה 3:47
אני מביט סביבי. סבים וסבתות מסובים, ילדים שגדלו והפכו להורים, ילדיהם הקטנים מלהגים ומתאמצים להקריא את הטקסט הקשה, תינוקות מביטים סביבם מבינים - לא מבינים את ההמולה שמסביב. ועוד תינוקות שטרם יצאו ממחבואם החמים ושומעים את הקולות דרך בטן אימם. איזה כיף. מזמן לא הייתי כל כל נינוח, כה שמח בחלקי. זו לא אופוריה או תחושת התעלות. זה משהו אחר, טוב יותר. זו תחושה שקטה של שביעות רצון מלאה. ואני תוהה מאיפה באה לי התחושה הנהדרת הזאת וחושב שזו התוצאה של הסדר שלא היה בשנה הקודמת, בה איש איש נכלאו בביתם וחששו לבאות. כן, רק אחרי ה"אין", לומדים להעריך את ה"יש".
שלא יגמר לעולם.
חג שמח!