סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שטויות

יש כאן יותר מידי בלוגים רציניים, כבדים, ליריים. כל אחד ואחת כאן רוצה להיות משורר, או סופר, או מינימום פילוסוף.
אני אשתדל להעלות לכם חיוך על השפתיים
סתם, כי אני אוהב שאנשים מחייכים
לפני שנתיים. 3 במאי 2022 בשעה 16:11

תחילה בוכים,
אחר כך הבכי מתאבן.
אחר כך זוכרים דבר אחד ויחיד:
את נפילת הבן.

ואין אומרים דבר.
או מדברים על גשם ועל מה נשמע.
ועל משהו עוד. ועוד על משהו
והאוזן בין כה לא תשמע.
ושותקים.
וקמים מן הכסא. ויושבים.
וקמים. ושוב.
ויודעים דבר אחד ויחיד:
לא ישוב.

 

אברהם חלפי

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י