אני לא יודע מה מדליק אותכם בליל הסדר - הפגישה עם המשפחה היותר מורחבת מתמיד, קריאת המגילה (נו טוב, ברור לי שאתם קוראים עד "שולחן ארוך", דופקים ארבע כוסות קצת אחרי ה"מה נשתנה", שרים בהתלהבות "די די דיינו" ומתנפלים על האוכל. מישהו (לרוב זקן) מספר לכולם למה אוכלים ביצים קשות במי מלח (מי שלא יודע - בפרטי. לא יתפשו אותי כאן עם בדיחה שכבר מסריחה נפטלין) (מי שלא יודע מה זה נפטלין - גם בפרטי)...הילדים מתרוצצים בבית כדי למצוא את האפיקומן ואחרי האוכל והדיון הפוליטי שחייב להתפתח ליד השולחן בימים אלו.
יש אולי שלושה צדיקים מבין הקוראים שקוראים גם את "שפוך חמתך," ופותחים את הדלת לאליהו, יש שקוראים עוד מזמור יפה, מוסיפים שיר מודרני...ו...יאללה, אחד מי יודע שכל אחד מתחרה עם השני כמה מהר הוא שר את כל הסדר היורד מהמספר התורן ועד לאחד אלוהינו אלוהינו אלוהינו אלוהינו ש..בשמים ובארץ. מזייפים חמישה ורסיות שונות של חד גדיא ו....מתחילים לשאת ולתת עם כל הילדים שאיכשהו הצליחו לשכפל את האפיקומן בדיוק ככה שלכל ילד וילד יקבל את השי שלו...
וכל הפתיח הזה נכתב כדי שלא תחשבו שאני, (וכמעט שכתבתי עבדכם הנאמן, אבל אני ממש לא עבד) חד כיווני וחושב רק בבדסמית, אז לא אני חושב גם בבדסמית בליל הסדר. לא רק. תהיו רצינים, ואיך אפשר שלא לשוב בקינקים שלנו כשדי מוקדם לקריאה יוצא לך לקרוא על עבדים, ועל מכות שחוטפים המצרים. בהתחלה מכות בכללי ואחר כך מפרטים אחת אחת, ומטפטפים יין טוב לתוך כוס או צלחת...(רק אני מפנטז על נר שעווה אדום שאני מטפטף?), ואז רבי יהודה "שם בהם סימנים" הממממ, ואני רואה בעיני רוחי את הסימנים שאני שמתי עליה לפני שרצנו אני והנשלטת שלי כל אחד לסדר המשפחתי שלו?? אני בטוח שהם היו יפים ונושכים יותר מדצ"ך, עד"ש, באח"ב...
ואז מתגלה האמת, את ההגדה כתבו רבנים סדיסטים אמיתיים, כאלו שלא מסתפקים בעשר מכות ומתחילים להתווכח ביניהם, וכל המרבה במלקות - הרי זה משובח.
סדר בדסמי כהלכתו מתחיל להתפתח.
הראשון מדבר על עשר על מצרים וחמישים על הים...ואני אוסיף קושיה חמישים אם הים הוא התחת שסופג את רוב המכות...באיזה אזורי גוף ממוקמת ה"מצרים" שגם היא בסוף סופגת חמישים מכות. הרב השני מגדיל את העונש לארבעים על מצרים ומאתיים על הים, והבא בתור מעלה את המנה לחמישים על מצרים ומאתים חמישים על הים...
ואני שומע וחולם על הסשן ה"טרום סדרי" שלי...מזל שיש הרבה יין להרגעה...
מועדים (לשמחה) סוטות וסוטים יקרות ויקרים. נתארה בסדר הבא ועד אז בריאות.
לשנה הבאה בירושלים עם זוג אחד שכבר לא יגור שם ונאמר אמן.