לא ציפיתי לאדומה אותו ערב.
נדיר לגבר נשוי ולא צעיר,לקבל אדומות מבנות הכלוב - אלא אם שלח קודם.
"מה הסיכוי לאישה לא צעירה ולא רזה, לחטוף ספאנקינג ממך."
עניתי שאני פחות צעיר ממנה ושתחת גרום מתאים יותר למסלול הדוגמנות, אך פחות לספאנקינג.
היא כתבה שהיא לסבית, ועניתי שסשן טוב חי בזכות עצמו. "הסקס יכול, אך לא מחויב להיות חלק ממנו."
ואז היא כתבה שהיא לא בעלת בניסיון קודם ואולי היא תתפרק אחרי שתי מכות. "לא תתבאס?" שאלה.
"ואם כן, אז מה, תמיד קיים סוג סיכון שכזה בפעם ראשונה."
נפגשנו לקפה ממול הבימה. בסופו היא ממש השתוקקה לזוז מייד לחדר.
"אבל לא תתבאס סתם תשכור חדר ואני אפסיק אותך אחרי שתי מכות?"
שאלתי כמה שנים היא מפנטזת על זה והיא ענתה שהרבה. מגיל הנעורים.
"לא תישברי." אמרתי בפסקנות. היא עוד שאלה אם אני בטוח ואני אמרתי שכן, כי היא לא הראשונה ששאלה אותי את זה.
חשבתי שזה יהיה סשן של חימום, כף יד וחגורה.
טעיתי.
זה היה הנל פלוס קיין קל, קיין כבד, ועוד.
עברו כמה שנים. אנחנו עדיין חברים לסשני כאב. היא פיתחה תחת מטיטניום (בעיקר אחרי שאכטה) ולמי שמתעניין, ללא סקס.
נכון שלפעמים, היא גומרת בסשן, אך אני, לא. החוקית בבית זוכה בדיבידנדים...
זה מה שקוראים בעסקים
win-win-win situation.
שיהיה לכולנו לילה שקט.

