לפני שקוראי היקרים "יקפצו" עלי. אני מתנצל שאני מעלה את הפוסט הזה מחדש. זה. לפי בקשתה של פיצקי, שיניתי את שם הסדרה ועשיתי אי אלו שינויים קטעים. העליתי אותו מחדש. מי שכבר קרא, מוזמן ישר לפרק השני שיעלה מחר...
פרק ראשון: בראשית
כשהכרנו, היינו (ואנחנו עדיין) נשואים, לא אחת לשני כמובן. היינו גם בתקופת ריבאונד, כל אחד ואחת מקשר ארוך ימים, טוב, ושנגדע.
שנינו חיפשנו קשר חדש, בדסמי כמובן.
זה היה מהיר מאוד. היא הגיבה לפוסט שלי, אני שלחתי אדומה, היא השיבה. קבענו פגישת קפה ראשונה ו...זהו, העניין נסגר.
הפגישה הבאה התקיימה כבר בחדר הסגור. זה היה סשן טוב, כזה של לימוד הדדי, הדחקת העבר, הבנת האחר.
פה חבר לפה, לשון ללשון, ידיים נשלחו לגופות, האש ניצתה.
וכשהאש בוערת, הגיע הזמן להתחיל את הטקס.
התיישבתי על כורסה וסימנתי לה לרדת על ברכיה לפני.
"את רוצה להיות שלי?" שאלתי.
"כן דאדי, רוצה להיות הזונה שלך." ענתה .
"לא, אני לא אוהב זונות," אמרתי "ואם את רוצה אותי כדאדי, את תהיי הפיצקונת שלי ולפני שתגידי כן, אני רוצה שתדעי שזה יכאב."
"כן דאדי, מוכנה לכאוב."
וככה היא זכתה בכינוי פיצקי ואני הפכתי לראשונה לדאדי (עשרות שנים אחרי שהפכתי באמת לאבא).
נתתי בידיה מילת בטחון, ודחיתי את התנגדותה אליה. זו הייתה הפעם הראשונה ששימשתי כ"דאדי". סטרתי לה קלות והסברתי לה עד כמה שזה נחוץ. בעיקר כשהיא עם גבר חדש ולא באמת מוכר.
הגיעה זמנה לשכב על ברכי. התחלתי בחימום, איטי, מתגבר. היא נאקה, צווחות קטנות יצא מגרונה ואני הגברתי.
כשישבנה אדום בוהק, העברתי אותה למיטה והתחלתי לחקור את גופה. מצאתי את נקודות הטריגר ושיחקתי בהם.
"דאדי, דאדי, תרשה לי לגמור היא צעקה.
ואני חייכתי, חינך אותה טוב האדון שהיה לה.
כ"שאגיע לאחד" אמרתי והתחלתי לספור מעשר למטה...
כשהגעתי לאחד, היא התפוצצה....
כשנרגעה, היא הביטה באברי שתפח, "מותר לי דאדי" שאלה
ברור שאישרתי והיא התנפלה עליו כאדם שמוצא בקבוק קולה צונן במדבר...פיה, לשונה וידיה עשו בו את זממם והיא הרפתה עד אחרי שהתפוצצתי....
כשאש נרגעה, שכבנו זה ליד זה ותיאמנו ציפיות. וטעמנו מהטעימים שהביאה והמשיכה להביא לכל מפגש ומפגש.
הסיפור שלנו התחיל.
המשך בפרק הבא.