שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שטויות

יש כאן יותר מידי בלוגים רציניים, כבדים, ליריים. כל אחד ואחת כאן רוצה להיות משורר, או סופר, או מינימום פילוסוף.
אני אשתדל להעלות לכם חיוך על השפתיים
סתם, כי אני אוהב שאנשים מחייכים
לפני 7 חודשים. יום שלישי, 15 ביולי 2025 בשעה 0:32

והסנה בוער ואיננו כלה

ככל שנפגשנו, (פעם בשבוע לסשן, ולעיתים פעם נוספת לארוחת צהרים), הקשר התהדק. גוף למד גוף, מוח למד מוח. 

הכניסה לחדר, החיבוק הראשוני הדליקו מייד את האש, אש שבערה כשעתיים מבלי שהדלק נגמר. 

הסשנים הפכו לסוערים יותר, לחזקים יותר לכואבים יותר למספקים יותרו....לעיתים דווקא...לרכים יותר. הדיבורים הפכו לעמוקים יותר. 

בין אם התכוונו לכך או אם לא, התקרבנו גופנית ונפשית. 

המצאתי משחקי מין ושליטה חדשות לבקרים, והיא הגיבה אליהם בדיוק כמו שציפיתי. 

אך גם בשמש יש כתמים. אך על אלו אספר בפרק ג'. 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י