"אתה נשוי" מעירה לי אישה, שהפרופיל שלה חסר גיל וסטטוס.
"אני יודע את זה," אני מגיב, "ואת?"
אני מבין נשים שאינן בקשר נישואין או אחר, שמעדיפות גברים שאינם נשואים. בעיות של שבתות וחגים, לילות שלמים, דיסקרטיות.
הרבה יותר טוב לאישה שבגפה, לחבור לגבר שבגפו.
אך, אני פחות מבין את 'מטיפות המוסר.'
באתר הזה קראתי פוסטים של אנסים, מיזוגנים, פסיכופטים ומתחזים. ואתן מטיפות מוסר לנשואים....
"אשתך יודעת?" "למה התחתנת עם ונילית, אם אתה בדסמי?", אני לא פולשת לטריטוריה של אישה אחרת."
הערות כאלו ונוספות קיבלתי במהלך השנים.
אני מכבד את אלו האחרונות, שנזהרות מלערער קשר נישואין של אחרים.
אך את הראשונות איני מבין.
האם נראה להן שאחרי למעלה מעשרים שנה בכלוב, אשתי לא יודעת? זה מגוחך, בטח שהיא יודעת.
ועל השאלה האישית, למה אני התחתנתי עם אישה ונילית, אענה כאן ועכשיו..
הרשת יותר צעירה ממני, וגם מהניושואין שלי. לפני הרשת, שנאתי את עצמי על הריגוש המיני שקיבלתי מקריאה או מחשבה על הכאת נשים. לא רק שהייתי בארון, התחבאתי בו אפילו מעצמי. התייסרתי.אומנם, פגשתי בנשים שאהבו לקבל ממני קצת ממכות בטוסיק, אך זה אף פעם לא חרג מה שאני מכנה היום, טרום חימום...(כתוב על זה בפוסטים מוקדמים שלי.)
חייתי ונילי, התחתנתי ונילי, חלמתי על הצלפות.
זה השתנה אחרי שהתחתנתי, פגשתי בחופשת סקי זוג בדסמי לא אכנס לסיפור כאן (גם על זה כתבתי פוסט.). אבל אז הבנתי שאני לא לבד, יש עוד כמוני ויש גם נשים שאוהבות את הצד השני של הקיין, על התחת. ואז התפשטה בעולם רשת האינטרנט, ויכולתי ללמוד יותר ויותר וגם למצוא פרטנריות בארץ, ובעולם.
דיברתי עם אשתי, היא התנסתה בקטנה ו...ממש לא נדלקה.
דיברנו, על צרכים, על חיי המשפחה, על אהבה.
היא קבעה לי גבולות ונתנה לי את ברכת הדרך. לפעמים בלילות כשאני חוזר מהרפתקת אחר צהריים שהותירה נשלטת עם ישבן אדום ומפוספס ואותי חם רצח, היא צוחקת ואומרת "זו אני שמקבלת את הדיבידנדים, תיש מתבגר שמתנהג ככפיר עיזים."
כן, יש לה לשון חדה לאשת נעורי.
אז בבקשה נשים, לא רוצות שאשלח אדומה? כתבו בגבולות "נשואים."
ואם לא כתבתן, ואני פניתי, תגידו לי שאינכן מעונינות בנשואים. אכבד את זה.
אבל, בברשה, בלי הטפות מוסר. גם אתן לא מלאכיות שרת ..חלקכן לפחות.
שבת שלום.