|
|
|
האם קיימת האפשרות להגדיר געגוע?
ואיך קורה שמתגעגעים, גם כשכל כך קרובים??
ולמה אנשים שכל כך מרגישים, שכל כך אוהבים
גורמים לך פעם אחרי פעם לכאלה יסורים???
נישבעת....לאלוהים פיתרונים...
רבות מחשבות בלב איש,
ו....הלו חברים, איפה האשה?
היום מרגישה קצת מלנכוליה, והראש חושב,
עובד שעות נוספות.
אפשר להשליך זאת על מזג האוויר האפרורי שבחוץ ?
או, אולי על זה שקצת סגרירי כאן, בליבי?
ואולי בכלל, בגלל שאין לי מטלות מעצבנות ויש שפע של זמן?
בחיי, איזו יכולת קיבול אין סופית יש לו, לאיבר הקטן הזה שניקרא לב !
כולו בגודל של אגרוף, (וזה כסתם הערת אגב.)
היום, ניתשת מלחמה אצלי, בין הרציו, לתחושות הבטן.
אני חושבת, או רוצה לחשוב שזו הדרך שלי להתמודד עם המלחמה בדרום.
סוג של סולידריות ??
ואולי אני סתם מחפשת תירוצים, או בכלל מלהגת....
וכמו שתמיד אני אומרת, איזה מזל שמחר יום חדש,
איפה?? יום חדש??,
בטוח שבעוד חצי שעה, גג שעה, יעבור לי.....
וככה בשלוף מתוך הבטן עם חיוך ענקי....אוהבת אתכם אנשים!!!
(אני ממש האנטיתזה למיזנטרופים)
לך, רק לך איש יקר יקר שלי
אלפי תודות על יום כל כך נהדר !
שולחת חיבוק ענקקקקקקקקקקקק ועוטף.
כמה מילים אולי קצת קשות,
ולו רק כדי שיהיה לך חומר למחשבה שאצי שלי.
אינני חושבת שזו התנהגות שהולמת אדם בוגר, בכל אופן,
ממך לא ציפיתי להתנהגות כזו!!
ישנן דרכים לעשות דברים, זו דרך היאה למוגי לב, ומעולם לא חשבתי
שכזה אתה, האם טעיתי?
למרות כל הכחשותיך, אתה חי באיזו אילוזיה,
שרודפים אותך, שרוצים את רעתך, שרוצים לפגוע במשפחתך.
יתכן ויש בזה משהו, יתכן והכל יציר דמיונך.
אני הכרתי אותך, היית דף חלק בעבורי,
לא באתי אליך עם שום דעות קדומות, לא הכרתיך בעבר ולא ידעתי על קיומך כלל!
למדתי להכיר אדם מדהים, אדם עם ראש פתוח וחושב, באדם הזה התאהבתי קשות.
ידעתי שאתה נשוי, והייתי מוכנה לוותר על העקרונות שלי, ואני עדיין מוכנה,
אני מקבלת אותך בכל צורה.
מאחר ומצאתי אחרי חיפושים רבים, את האחד שלי, האחד שמשלים אותי, שחושב בדיוק כמוני.
מה שמצאנו ביחד, ומה שיש לנו ביחד, קורה פעם בחיים אם בכלל!
אתה משייך לי דברים שאין לי יד ורגל בהם, ומסרב להכיר בעובדה הפשוטה,
אני בן אדם מהשורה, ונילי ,עם פצפוצי שוקולד בדס"מי בדיוק כמותך!
אינני "אושיה", אני רק תושה שלך,אולי עם קצת תושייה, אך פרט לזה כלום, ממש כלום!
חיי די משמימים ואפרוריים, אתה נכנסת אליהם והפכת בם חיים.
אתה עשית, ועושה לי הכי טוב בעולם, איתך אני מאושרת כפי שלא הייתי מעולם.
האמת שלא ידעתי שאפשר לחוות אושר כל כך גדול, זה ניראה היה כל כך רחוק ולא בר השגה.
איתך נגעתי בשמים, ממש ככה!
אתה יודע?
אני עדיין חושבת, או יותר נכון בטוחה, שמרוקו מוסיפה להטריד את מנוחתך, למרות כל הכחשותיך.
היא פגעה בך קשות, וגרמה לך להיות חשדן ולא לבטוח באנשים, ורק על זה הייתי יכולה "לרצוח" אותה.
אין אדם דומה למשנהו, ונכון שמי שניכווה ברותחין, נזהר בצוננים,
אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, אינך יכול להשליך את נזקי העבר על כל אחד ואחד.
לכל אחד האישיות שלו, ואם אחד שקרן, אין זה אומר שכל האנשים שקרנים.
אצלי, שאצי אהוב שלי, אין אחד בלב ואחד בפה, הלב והפה שלי שווים הם,
ויכולים להעיד המון אנשים מי אני ומה אני.
אין אחד שיכול לבוא ולהעיד ששיקרתי, או גרוע מזה, מעלתי באמונו!
אני חברה נאמנה למרות מה שאתה חושב עלי,
אני נלחמת למען עקרונותיי, ומוכנה לשאת בעונש לא לי, למען חברות אמת.
ל ע ו ל ם, אינני בוגדת בחבריי, אעדיף למות ולא אבגוד, מה לעשות כזו אני.
אינך מבין מה עושה לי חוסר האמון שלך, אני הכי גלויה וישרה איתך,
נתתי לך להיכנס לכל המקומות הכי כמוסים שלי, דבר שמעולם לא נתתי לאף אחד!
יודע שאצי שלי? חוסר האמון שלך בי, היה צריך לערער לי את הביטחון בך,
כפי שלמדת להכירני, יש פעמים בהן אני "קצרה",
אבל בך יש משהו אחר, משהו שלא ניתן למצוא היום בנקל,
יש בך יושרה, ונאיביות למרות גילך ה"מופלג", אותה יושרה ונאיביות שיש גם בי.
אנחנו זן אחר, שפס מן העולם, ואני גאה להיות שייכת לזן הזה.
חבל שאת זה לא השכלת ליראות בי.
תפנים שאצי יקר יקר שלי,
לא כל בני האדם רעים וחורשי מזימות, ישנם גם, (אם כי מעטים)כאלה,
שחושבים ש"יצר האדם, אינו רע מנעוריו", ועדיין מאמינים בטוב.
ואם לא הבנת, הכוונה היא אלי.
אולי התעייפתי קצת, אבל זה רק בגלל שאינני מלאך,
אבל לעולם, לעולם לא אוותר על מה שהיה/יש לנו,
זה יקר מפז,מיצרך נדיר שיש לשומרו מכל משמר!
אוהבת אותך עד סוף העולם ובחזרה (להזכירך, שאין לו סוף לעולם החבוט שלנו).
תושה שלך, רק שלך, תמיד שלך!
ו...זה ממש חסר נימוס להתעלם ולהתאלם ממני ככה...
י'כוס אוחתק אחד!!
מעולם לא פקפקתי בכנות דבריך,ובכוונותך,
הרגשתי זאת מהרגע הראשון שהכרתיך, כי אני ככה, מאמינה באנשים.
אל תפקפק לעולם בחברות שלי ובכנות שלי!!
משהו קטן ומשובח,
כמו יין ישן נושן,
לאיש מדהיםםםם,
מוקדש באהבת אין קץ
http://es.
יש לי אוצר, יקר, יקר...
עליו אשמור מכל משמר !
דבר נדיר למצוא כזה בעולמינו הצר, המנוכר..
עולם שבו הכל ענין של מקח וממכר..
של אינטרסים, כוחניות, מניפולציות ותחמנות... עולם מוזר..
קרן אור קטנה, מחממת..
זוהרת, מחוייכת, מחייכת...
אוחחחח, כמה נעים, כמה טוב..
לחוש בחום המחבק, העוטף, מלטף...
כל כך משכר, כל כך ממכר....
וכל כך, כל כך אחר...
תודה גדולה לך אוצר שלי יקר.
[
כל כך הרבה מילים מתרוצצות לי בראש
הן גועשות, , אך בעיקר שותקות........שקט מחריש אוזניים...
הייתי רוצה ברגעים כאלה, המון רעש,
רעש המעיד שיש חיים כאן, ממש כאן במקום הזה
בא לי לצעוק, דיייייייייייי, מספיקקקקקקקקקקק...
מספיק, עם הבלאגן שם למעלה בקומה העליונה,
(בקומה העליונה שלי, לא של השכנים).
הנחמה הגדולה, שזה בהחלט זמני...
יש ימים כאלה והם ספורים, ולרוב כמעט תמיד יש אחרים,
בדרך כלל האחרים אצלי מככבים (וטוב שכך..)
אני אוהבת, כל כך אוהבת, הכי אוהבת....את האחד!
לאיש הכי מדהים בעולם,
לאיש הכי משלים בעולם,
וגם אם זו אולי הייתה רק "תאונת עבודה" כדבריך,
(והדגש על כדבריך)
אז רוצה שתדע, שאין, פשוט אין, עליך!
החום, הנתינה , שפע האהבה שאין כמותה,
אין רבים שמכירים אותך, כמו שאני מכירה...
(ובנינו, ההפסד כולו שלהם, והרווח, אהממממממ, הרווח כולו שלי,
אך ורק שלי ! )
אבל גם זה יגיע, בזמן המתאים,
"סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות"...
אוהבת אותך עד סוף העולם ובחזרה, וכידוע, אין לו סוף ל"מר עולם".
הרת מלחמה?
אני בדרך כלל שקטה לא מזיקה...
חיה את חיי בשקט, בצנעה..
מדירה רגליי, ממקומות מאוסים ..
אבל....כשמוכרזת עלי מלחמה, אני משיבה מלחמה שערה..
ואני יודעת להלחם, אוי, כמה שיודעת...
במיוחד כשפוגעים ביקרים לי !
"שומר נפשו ירחק",
וכמה שיותר רחוק, יותר טוב !
color=navy] שבועות ארוכים מלאים בטלטלות,
אינני יודעת מהיכן שואבת כוחות,
אבל זו עובדה, ועם עובדות לא מתווכחים.[/color]
להמשיך הלאה, להמשיך הלאה....כמה שקשה, ככה קל...
...כמו איזו מנטרה שמתנגנת בראשי,
"רק על הקווים, רק על הקווים..." זוכרים את הפירסומת ההיא?
אני על הקווים משתדלת לא לסטות, לא ימינה, לא שמאלה...
אין כמו נחישות, כוח רצון, התמדה, סבלנות אין קץ, נתינה,
ואין סוף של אהבה, ים של אהבה....
