להחשף בלי להתפשט

יובל זה חמישים. אני קיבלתי 25.

הצלפות.

מאסטר הבטיח. וקיים. הועמדתי על ברכיי מול המיטה הגדולה. אני אוהבת מיטות גדולות. זו קיבלה אותי בחמימות, כאומרת השעני עלי. לאזיקי העור השחורים, על פרקי ידי, נקשרו חבלים. החבלים מתחו את ידי לצדדים עד קצה גבול היכולת, וריתקו אותי למיטה. על ביטני.

רגלי נקשרו למוט פיסוק. מפחיד. ממתכת. לפחות מטר אורכו. הרגשתי איך אני חשופה לגמרי. ברכי כואבת כבר על הרצפה. משותקת לחלוטין. לא יכולה להניע אבר. חשבתי על המגפיים לרגלי, על העקב שלהם על כל החמישה עשר ס"מ שלו. מאסטר אוהב אותי על עקב כזה. לדבריו אני לא יציבה עליו. עכשיו אני על הברכיים, והעקב? באוויר.

אני מפחדת. מאד. מאסטר הלך לבחור שוט. הוא דאג שאראה במה בחר. שוט ארוך. כואב. עיני כנראה כבר היו עם דמעות, כי הוא גחן לנשק אותי, ובידו גאג. כדור גדול עם רצועת עור. שימי בפה. יהיה לך כיף לצרוח לתוכו. אני מהנהנת, לא מסוגלת להוציא מילה מהפה. פה גדול, הוא מצווה. והכדור נכנס בין שיני. נקשר בחוזקה, עם רצועות העור המכאיבות לזוויות הפה שלי.

הרגע הגיע. אני עוצמת את עיני, מאסטר מלטף אותי עם השוט, בוחן מצב הכוס, שכבר מטפטף לריצפה, ואני רואה אור חזק. אור לבן של כאב מסמא. מישהי צורחת ברקע. האור חוזר שוב, ואני מרגישה את הצריבה על התחת שלי. חום יוצא ממנו. אני בוכה, וממשיכה לשמוע צרחות. מאסטר לידי.

חמש עברו. הוא אומר לי. מלטף את התחת הכואב. מנשק אותי. אני נרגעת נושמת עמוק. לבסוף הוא סוטר לי קלות. מוכנה לעוד חמש? אני מבקשת רחמים. למדתי לקח מאסטר. בבקשה. לפחות עבר שוט. אני רואה אותו לוקח שוט זנבות עכשיו. הכאב עכשיו יותר מפוזר, לא פס מלובן אלא כל התחת. אני בוכה ללא מעצורים. נשיקות ממאסטר. עשר עברו. עוד חמש עשרה כלבה קטנה. אני בוכה מתחננת. לא עוזר.

אני שומעת שריקת אוויר של השוט, ושוב מאסטר לידי. הגב שלי רותח. כואב. חם. בוער. עוד עשר כלבה. בבקשה מאסטר. מספיק. אהיה ילדה טובה. די. רחמים. בבקשה. אני לא יכולה יותר. אני מרחמת על עצמי, בוכה. צורחת לגאג. רק שיפסק.

אני כבר לא יודעת היכן אני. רק מאסטר שלוחש לי שיש עוד חמש. הכל מסתחרר סביבי. מאסטר מלטף התחת, אני מרגישה את קרירות כף ידו מול התחת הלוהט שלי, דמעות זולגות מעיני. אני מיבבת שיפסיק. אני לא יכולה יותר. סליחה מאסטר. בבקשה. רחם עלי. אני לא יכולה יותר. אתנהג יפה. מבטיחה. רק לא עוד. בבקשה.

הפרצוף שלי אדום מבכי. מאסטר מתיר את ידי, הן משותקות. הוא מוציא הגאג ומחבק אותי על המיטה. מתי יצא מוט הפיסוק? לא יודעת וכנראה לא אדע לעולם. הכאב מטריף את חושי. אני מתכרבלת לתוך מאסטר, והוא מחבק אותי מנשק מלטף. גן עדן. אני בגן עדן.

תודה מאסטר. הייתי רעה למדתי לקח.

עד הפעם הבאה . . .אני כבר רטובה מאסטר