להחשף בלי להתפשט

מאסטר אוהב חגורות, ואני אוהבת את מאסטר עם חגורות.

קיבלתי משימה, לחדש מלאי החגורות של מאסטר. רק מהמחשבה אני מרטיבה. הלכתי לחנות של מאסטרים. כזו שיש בה ביגוד היאה למאסטר. איך אני בודקת? מחזיקה חגורה ביד ושולחת יד למטה, אם מרטיבה מהמחשבה שמאסטר שלי יהיה בה, הרי שהיא ראויה לקניה.

היה קשה לבחור, לבסוף קניתי שתי חגורות רחבות וכבדות. כבר לא יכולה לחכות לרגע שאתן לו אותן.

הרגע הגדול הגיע, מסאטר כדרכו משנה לי את המחשבות, ואני מוצאת עצמי על ארבע זוחלת אליו וחגורה בין שיני. אני מגיעה אליו, הוא אוסף את החגורה ואני מרגשיה כלבה שהביאה משחק חזרה לבעלים שלה. הוא מלטף אותי בראש והרגשת הכלביות רק מתעצמת.

מאסטר חוגר את החוגרה לאיטו ואני על ברכי מולו, מעריצה. הוא שם את ידיו על מותניו ואני מזילה ריר. מאסטר מלטף את ראשי שוב ואני מאושרת. מרכינה את ראשי לרצפה והתחת החשוף מזדקר אל על. האם יבין את הרמז? אני לא מעיזה להרים ראש, ומרגישה לפתע את החוגרה מצליפה בי ומשאירה פס רותח. אני זועקת מכאב, מאושרת והכוס מתחיל לנטוף.

השניה! פוקד מאסטר ואני ממהרת על ברכי, להביא החגורה השניה. היא יותר כבדה, ואני כבר מרטיבה, יודעת היכן תהיה ומה יעשה בה עוד דקותים. הכאב הפעם יותר חזק, ואני נופלת לרצפה מתנשמת רק כדי לקבל עוד מכה חזקה, עד שדמעות פורצות מעיני.

מאסטר מרים אותי למיטה ונושק לי.

"כלבה טובה שלי. החגורות יאות לחגירה ולהצליף בהן בכלבה שלי. כל הכבוד."

אני מאושרת עכשיו מתכרבלת אליו, מלקלקת החגורה שעליו.