לפני 14 שנים. 17 במרץ 2010 בשעה 6:36
הייתי רעה.
סוררת, חצופה, רעה לאסטר שלי. פגעתי בו, הכאבתי לו.
מאסטר מאד כעס. מאד.
בבקר הודיע לי שאקבל עונש, מתאים למידת הכעס שלו.
לקראת הצהרים הודיע לי שהוא מכין העונש, נסע במיוחד להכינו. אדע מה בדיוק רק בבית כשאחזור אחרי העבודה.
פחדתי. דאגתי. לא ידעתי למה לחכות. ידעתי שהכאבתי למאסטר וחששתי.
פתחתי הדלת.
פרחים.
כל הסלון מלא פרחים. שלושה זרי פרחים, האירו החדר. על המיטה מפוזרים פרחים אדומים.
ישבתי עם דמעות בעינים, שאף הצלפה לא יכלה להוציא ממני.
