היא לא דומה

חלק ב' – אדמה

היד שלו חלפה לאורך גופה עד שהיא הרגישה את הלחיצה על הכוס. היא הרגישה איך הכוס הזה שלה בוגד בה ונצמד אל היד ההיא שלו. היא הרגישה את הירכיים מתפשקות כדי לאפשר את זה.
אחרי הטיזינג הענק שהוא עשה לה שם בסלון, מבלי לגעת בה בכלל, הטיזינג שגרם לה לעצום עיניים כדי שלא יראה.

חייכה כשנזכרה אחר כך- הדרך בה לא הסכים שתעביר אפילו יד מלטפת על הירך שלו. הדרך בה גרם לבטחון שלה להתערער כשאמר ש"לא זה לא, מתוקה. זה לא משנה אם אם אני רוצה באמת. הטיעון הזה טוב לאנסים, לא למישהי כמוך, שאמורה להבחין בכשלים הלוגיים החמורים. ובכלל, מאיפה הבטחון הזה שלך שאני רוצה באמת?" כל אלה טרפו את קלפי המשחק ויצרו אצלה את הרעב.

עכשיו, כשהיו כבר במיטה והיא רעבה ומשתוקקת היא הרגישה כיצד הגוף שלה מנסה לשמר בזכרון התאי שלו כל מגע, כל תחושה וכל מראה. היא נהנתה להיות שם בפנים ממש כפי שנהנתה לראות אותם מבחוץ. היא נהנתה לראות איך אף אחד מהם לא מוותר על המשחק, ולא על מיצוי ההנאה מכל חלק שלו. היא נהנתה לראות עד כמה ברצינות המשחק משוחק משני הכיוונים. היא נזכרה איך בפעם ההיא אחרי שעזב לה את היד הכואבת הוא הגמיר אותה פעם אחר פעם, כשהיא לא מבינה מהיכן זה מגיע בכלל, ואיך הגוף שלה ישר ידע להתמסר לתחושות שהוא מפיק בה.

הידיים שלו בחנו אותה. היא נשמה עמוק, איטי ועמוק, יודעת שככה היא משיטה את האורגזמות המתדפקות על החוף ישר אל הים הפתוח. עוד אחת ועוד אחת. היא ידעה שזו תהיה טעות להפוך את המצב הזה לזיון. טעות גדולה. ולא שהיא לא נזקקה לזיון. נזקקה לזיון, נואשות.

אבל היא היתה חייבת ללמוד אותו. לבדוק. ללחוץ, להזיז כפתורים, לשים לב. תמיד לשים לב. היא המשיכה לנשום ולגרש את האורגזמות שעשו בה אצבעותיו חזרה אל עומק הים.

כשהיא התהפכה אליו, בוחנת את הגוף היפה שלו, את הפנים, את המבט הבהיר ההוא ששבר לה כל פעם חלק קטן של הלב שלה, ידעה שהיא לא יכולה לטעות. שאסור לה.

אבל יחד עם זאת היא ידעה שהיא חייבת לשמר. לשמר כל שניה וכל רגע מכאן, לאותם רגעים בהם היא תהיה חסרה אותו. היא ידעה לזכור.

הריגוש גרם לקול שלה את הצרידות המוכרת. היא דיברה אליו. היא הסבירה מה הוא בשבילה, מה הוא עושה לה, כמה הוא נעלה עליה. היא סיפרה לו כמה היא רוצה להניח את הפנים שלה כנגד הזכרות המפוארת שלו, כמה לסגוד לזכרות הזו יעלה אותה מדרגה. היא ידעה להתבונן ולדעת מה מכל האמירות, שהיו נכונות כולן כמובן, ריגש אותו יותר.

היא ביקשה, וקיבלה, רשות לאהוב אותו קצת.

השפתיים שלה התחילו ללמוד אותו..