אוי אוי אוי מתוקה, איך שאת מדברת. היתה לי הרגשה מקדימה בעניין דברנות הסקס הזו שלך.
אוי, איך שאת מדברת את עצמך בלי הפסקה, מייד אחרי שמתנתק שם הסוויץ' של ההיא ששפויה, ויוצאת זו המטורפת.
לא מתוקה, לא כזו מטורפת. הטירוף שלה שם הוא שהיא לא מפסיקה לגעת בכל הדרכים. מה שיפה זה שהיא נוגעת ככה גם במילים שלה שנובעות מהצורך המטורף הזה שלה לגעת.
למה אני מדבר עליה? היא כמעט לא את, אתן דומות קצת, כמו אחיות אולי, אבל ברגע שהיא יוצאת זה נראה אחר, זה נשמע אחר, הטירוף אחר, והחשמל אחר.
אני רואה איך את מתנגדת לה בהתחלה. מנסה להלחם בה שלא תצא. אני מתבונן בפנים שלך שמתעוותות במלחמה הזו, איך השפתיים שלך מתנגדות לה ואז נכנעות, ואני גם רואה כמה היא חזקה עליך ואיך היא לוקחת ממך שליטה. זה מרהיב לראות את החיוך הפנימי שלה כשהיא לוקחת ומשתמשת בכל מה שיש לך – בגוף שלך, בתחושות, במוח שלך.
היא כלבה פתיינית, שיודעת שכל מה שהיא זורקת מתוכה, כל צורך, ימצא את האחיזה הנכונה אצלי.
אצלי במוח, אצלי בגוף, אצלי בזין ואצלי בלב. היא יודעת לנגן על הקצוות של התחושות.
יש לה אפילו קול אחר, מתנגן אחרת, וצרוד כזה. והיא אומרת דברים של מקום אחר, של שפיות אחרת.
איך שהיא חסרת בושה, מתוקה.. איך זה יפה שככל שהיא מתגלה שם יותר רק מגיע לה יותר. ואיך אני מתאפק לא לזיין לה את הצורה ישר, כי זה כל כך בזבוז.
את מבינה, היא מסקרנת כי אני לא יודע עוד עד איפה אפשר למתוח אותה בכדי להתבונן בנזקקויות המטורפות שלה. נזקקויות שמעמידות לי נורא את הזין. אפילו כאלה שהיא לא מסתירה מעמידות לי. את קולטת מה יקרה כשאני אגלה את אלה שהיא כן מסתירה?
אוי אוי אוי מתוקה, אני עוד אשגע אותך..
לפני 16 שנים. 20 במאי 2008 בשעה 9:27