היא לא דומה

הרבה זמן לא כתבתי לך כאן...

איכשהו אני מתחילה להתבגר בתוך הקשר הזה שלנו.
אני מצליחה להבין שהתחושות האלה שיוצאות ממני בגללך הן תחושות שאני לא יכולה לעמוד בהן.
אבל אני כבר מבינה שהתחושות האלה, אני לעולם לא אצליח לוותר עליהן.

הכאב הזה, זה הסימן הכי בדוק לזה שאיתך אני הכי חיה,
גם כשאני צועקת כמו חיה פצועה כשאתה כל כך משפיל אותי כשאתה לוחש לי באוזן את הדברים הנוראיים האלה באמצע זיון.

הלוואי ויכולתי להיות למענך כל מה שאתה צריך, זה בטח היה מקל על התסכול.
אבל אולי אם הייתי ממלאה לך ואתה היית ממלא לי, זה פשוט היה מתאזן ונגמר.

אני תמיד חסרה ממך,
הוואקום הנפשי שלי תמיד זקוק לך..

****

"כן דוקטור. אני בקשר סאדו-מזוכיסטי נורא שאין לי מושג איך אנחנו מחזיקים בו מעמד.
זה סבל נורא, אנשים פחות חזקים ומטורפים מאיתנו היו מתפוררים.
שיחות?
מה תעזורנה שיחות?
אני מכורה לו, הוא הסם שלי,
רק מי שמכור יודע כמה נורא לחשוב על כל סוג של גמילה..

למה אני מכורה לו?
אתה באמת רוצה לדעת?

הוא כל כך יפה דוקטור, שהעיניים שלו פוצעות לי את הלב.
והוא גאון מטורף שמצליח למתוח לי את המוח.
הוא מלמד אותי איך החיים זה משחק קוביות לאנשים כמונו.
ואני מבינה דברים על עצמי..

מה אני מבינה?

אני מבינה שאני חסרת אונים בקשר הזה.
אני מבינה שהוא יכול לעשות בי מה שהוא רוצה.
אתה חושב שאני לא יודעת להסתכל מהצד ולראות כמה זה נורא?
אני אפילו מצליחה להסתכל מבפנים ולהרגיש כמה זה נורא.

אז למה אני שם?

כי אני חיה למען הרגעים האלה שהוא גורם לכאב לשכוח, להתקהות.
אני חיה בשביל השניות שהוא ממלא ועוטף אותי,
אני חיה בשביל התחושה של הרעב אליו שניה אחר כך.
וגם, בוא לא נתעלם מהאמת - כי אין לי בחירה...

אני רק חושבת שאין לי בחירה?
יודע כמה פעמים התקפלתי מכאב ובכיתי שאני לא עומדת בזה?
שצרחתי שזה כואב כל כך, מתסכל כל כך.
יודע כמה פעמים התחננתי שיעזור לי כי זה חותך אותי, הכאב הזה?
יודע כמה פעמים הוא צחק ואמר שאין לי ברירה?
יודע כמה פעמים הוא החזיק אותי חזק, כואב איתי את הכאב,
מסביר לי שהאהבה המטורפת הזו שלי היא הכלא שלי עד עולם?

אתה אומר שרק נדמה לי שזה ככה, שאני יכולה לצאת מזה.
שאתה יכול לעזור לי לצאת מזה.

אתה בטוח?
אז אתה אומר שזו כן בחירה שלי?

אם כך, אני בוחרת בכאב הבלתי נסבל הזה.
אני מעדיפה להרגיש כך, מאשר לחיות בצחיחות הרגשית שלפניו.


אתה מבין דוקטור, הוא כל כך יפה...."


*****************

הרבה זמן לא סיפרתי לך כאן עד כמה אני אוהבת אותך.

אמא תמיד אמרה לי שאסור שגבר ידע עד כמה אני אוהבת אותו..
שכשגבר יודע את זה הוא משתמש בזה נגדנו.
שאסור לאהוב בכל הכוח, ואם אוהבים בכל הכוח,
לפחות שהוא לא ידע כי הוא ישתמש בזה נגדי.

אבא תמיד סיפר לי שמה שחשוב זה להשאיר את השליטה בידיים שלי.
שאף בן זונה הוא לא מישהו ששווה את אובדן השליטה.
שאחר כך, כשמתפקחים, רואים שזה נורא..
רואים כמה זה מבזה ופתטי, ואף אחד לא באמת יכול להעריך את זה..

מאבא למדתי שעדיף לא לאהוב, לא להתמסר. שנשים שמתמסרות זו חולשה, ואני יכולה להיות גבר בקשר, שעדיף.
מאמא למדתי שעדיף לא לאהוב, ושאם בכל זאת נפלת בכאב הזה, אז להכאיב חזרה כדי להרגיע את הטירוף. שנשים מתמסרות זו חולשה. חולשה נלעגת ופתטית שצריך להסתיר...



משניהם למדתי כמה אהבה יכולה להיות מטורפת והרסנית.


*********

לפעמים אני מדמיינת כמה אתה לועג לי בתוכך,
לחולשה הזו שלי מולך.

כשזה קורה אני רוצה להרוג אותך ולמות.
אין רגש שקשה לי מהרגש הזה..
אתה יודע שאני לא יכולה להכנע, שאין לי קשה מכך.

אבל אין לי רגעים מאושרים יותר מאלה בהם אני נכנעת לך.
מדהים אותי כל פעם מחדש שאתה לא באמת לועג לי אז..



מסתבר שאני באמת מטורפת.
הולכת והופכת מטורפת יותר ויותר.

מטורפת עליך...}{