סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לשימושך בלבד.

העולם שלי תחתיו..
לפני 16 שנים. 18 באוקטובר 2008 בשעה 20:50

חודש ומחצה.. בדיוק הזמן שבו הייתי איתך ברצף.. ישנה איתך כל לילה..
חוזרת לשגרה שלי.. לימודים..
קצת עצוב לי עכשיו.. בעיקר מתגעגעת אליך אפילו שרק הלכת.
היה לנו טיול מדהים בנחל ערוגות.. אני חובבת טבע.. הנוף המדברי עושה את שלו.. ומפל מרהיב ביופיו המבצבץ בין גווני הצהוב והחום.. ההרגשה תחת פלא זה נותנת לי מעין חוויה אלוהית.. רק אני ועצמי.. אף אחד לא יכול לקחת רגע של אושר כזה ממני.
החיים שלנו יחד כבר קיבלו תפנית בדסמית.. לא מזמן דיברנו על זה.. יש את שלב הסשנים.. שלב שאיכשהו דילגנו עליו.. נהיינו זוג.. הבדסמ נושק לכל דבר אפשרי.
מוצא לעצמך לתת לי הוראות במבט יחיד.. כי ככה אתה רוצה.
קנה סוף בצד בדרך נתפס על ידך ונחבט בישבני.. תוך כדי הליכה.
חיבוק תמים מסווה צביטה.. מותירה פטמה כואבת.
מותשת באוהל.. רק רוצה לישון.. הופך אותי על גבי.. את שלי זונה קטנה.. תתפשטי.. פשוט כי מתחשק לו.
ואני כולי שלך.. מתמסרת.

סופשבוע הגיע.. מעט מנוחה.. עזרת לי לנקות את הדירה.. השותף השאיר אותה מזוהמת.
לפני מחזור אני תמיד רגישה יותר.. הכאב חודר יותר.. כמעט בלתי נסבל.. נשברת מהר יותר.. השדיים תפוחים נלחצים בין ידך.. מתפתלת בצעקה.. מתחננת שתפסיק.. כף העץ שוברת אותי.. בקושי 10 מכות.. אבל לא יכולה יותר. הסימן שהותירה עליי מעלה בי חיוך. כי זה ממך.
שיחות חולין על פוליגמיה ופוליאמוריות בעקבות דיונים בפורום.. אין לי בעיה שמישהו אחר ירביץ לי אמרתי בחיוך.. רק שלא ישאיר עליי סימנים.. הגוף הזה שלך. ואתה מגונן.. את רק שלי. אני לא אתן לאף אחד לגעת בך.. ואני גם לא רוצה אף אחת אחרת. ולבחורה תתן להרביץ לי? מתלבט.. ושוב שולל.
כבר נרדמנו.. טלפון מזוג חברים.. בא לכם ערב קשירות? קפצתי בשמחה והסכמתי.
למדתי גם אני.. בהוראתו.. למקרה שהוא ישכח. קשר בסיסי שאיתו אפשר לכפות בחורה.. לרתק אותה לעצמה.. לגזול ממנה את חופש התנועה לחלוטין.. יין לבן זורם.. והשיר.."הם למדו בצופים איך לקשור את החבל והרבה יותר קל לקשור בחורה" מתנגן לי בראש.. למרות המהות האמיתית של השיר. שורה שפשוט מדברת.

התעוררתי לפניך.. אני אוהבת שזה קורה.. מצחצחת שיניים ומכינה לנו קפה..
התיישבנו במטבח.. טובל את העוגיות שהכנתי עבורך..
רוצה להתאמן? תביאי את החבלים בתגובה לשאלתי..
רגל ימין מתהדקת לכיסא.. עוד מתווכחת איתך.. לא כך.. כך.. תנסה כך.. עד שמצאנו יחד דרך טובה.. כך שהחבל יספיק לשתי הרגליים.. רגל שמאל נכרכה לכיסא.. חוסר האונים החל מטפס במעלה גבי.. מחמיאה לו על הקשירה.. שתי ידיים מאחורי הגב.. מצמיד מרפקים ככל האפשר.. ומהדק.. מאבטח את הקשירה לכיסא. חבל שלישי נכרך סביב הצוואר.. מעין קולר רצועה.
התבוננת בי לשנייה.. ופשוט העפת לי סטירה.. התוודעתי לעצמי.. אין לי יכולת לזוז.. מפושקת.. עירומה..חשופה.. ואתה אוהב את זה.
הרגש שבך התעורר.. מושך בפטמות.. מושך ברצועה.. מעלה מוריד.. בובה על חוט שלך.. המבט בעיניך קוסם לי כלכך. המאסטר שלי.
צעיף נקשר לעיני.. השוט החל מלטף את גופי.. מגביר ומחליש את עוצמת המכה ממקום למקום.. גב, כתפיים, חזה, ירכיים חיצוניות, כוס. תחושת הצריבה שלו.. התגעגעתי אליה.. בלי בגדים זה תמיד כואב יותר.. באיזורים מסויימים אפילו יותר.
מכניס את איברך לפי.. ומוציא.. מגששת באפילה.. מחפשת אותך.. תוחב לי אצבע לפה.. לשון.. נשיקה.. מהתל בי.. הצלפה. צעדים.. הולך.. לא שמעתי אותך חוזר.. נבהלתי כששמעתי אותך פתאום לידי.. אוויר חם עובר ליד אזני..גלגל הכאב.. גורם לי להתפתל בכיסא ללא הועיל.. הפעם החלטת לצייר קווים סימטריים.. משתדלת לא לצעוק.. רק נאנקת.. מניח אותו בין שפתיי התחתונות.. תנועה לא נכונה שלך.. והוא ינעץ בבשרך שפחה שלי.. אל תפגעי בו.. אני צריך אותו.. קלי קלות לא לזוז חשבתי.. הגוף שלי בוגד בי.. רועד קלות.. תחושת הדקירה.. מרעידה אותי עוד יותר.. צובט אותי בין ירכיי.. משתדלת לא לזוז.. כולי נוטפת.. חרמנית.. מיוחמת.. רק רוצה אותך בתוכי.. לא מעיזה לבקש.. חלילה לא להפריע לך להנאתך.
שחררת אותי מהקשרים.. חיבוק קצר.. זורק אותי למיטה.. חודר אליי בבת אחת.. מחליק פנימה בקלות.. מוצפת עונג.. מבקשת רשות לגמור.. עוד קצת.. ומסכים.. אתה גומר ביחד איתי.. כל פעם מחדש תחושה של הכרת תודה.. שהנה הוא גמר בתוכי.. ונתן גם לי לגמור.
מקלחת משותפת.. ויאללה שפחונת.. לכי להכין לנו בראנץ'.

לפני 16 שנים. 9 באוקטובר 2008 בשעה 17:31

משהו קטן שכבתי השבוע בעבודה
כל רגע קט שבו אתה עולה במחשבותיי הניצוץ בעיניי נדלק
וחמימות גדולה מתפרצת מליבי הקט אל כל גופי.
ההרגשה הזו יכולה להימשך דקות או שעות.
חוזרת לעיסוקיי, הסחות דעת..
ושוב אתה צץ במחשבותיי..
אותו ברק, אותו חיוך ואותה חמימות מליאת אהבה מתפשטת.
אני אוהבת אותך.
אני אוהבת לחשוב עליך.
אני אוהבת להיזכר בסקס איתך.
אני אוהבת את הכאב שאתה מעניק לי.
אני אוהבת לפנטז עליך.
אני אוהבת לדמיין את העתיד שלנו יחד.
אני אוהבת לדעת שאתה אוהב אותי במידה זהה.

היום הבאת אותי לתחושה העילאית הזאת שוב.. מרחפת ונרעדת בין ידיך.. לוחשת את אהבתי אליך..
תחושת השייכות אליך מביאה איתה תחושה של עליונות כבירה.. לדעת שאתה הוא זה שגורם לי להרגיש את כל התחושות.. אהבה כאב שמחה אושר כעס השפלה.. כולן באות בו זמנית.. תחושת האושר מהדהדת בחדרי ליבי גם אחרי..
המבט המסופק בעיניך.
הידיים המלטפות בעדינות אחרי שהראו כוחן והותירו סימנן.
והלב הפועם של שנינו.. באותו הקצב.

לפני 16 שנים. 20 בספטמבר 2008 בשעה 21:45

נכנסנו שנינו לחדר שלי בבית הוריי.. שוכבת מעליך מנשקת ומחבקת אותך.. אממ.. איך שבא לי.. לחשת..
יש לך עשר דקות להתארגן.. אל תשימי תחתונים גם לא חזייה.. הולכים לטיול קטן.
חצינו את הכביש יד ביד.. נותן לי לברבר על הא ועל דא.. בילדות שלי אהבתי לטייל בחורשה הזאת.. לקחת תיק קטן עם מיץ פטל ובמבה.. יוצאת להרפתקאה חדשה.. נבהלת מכל רשרוש קל.. מוצאת את עצמי רצה בחזרה הביתה.
עכשיו כבר גדולה ואתה לצידי.. מרגישה בטוחה..סובבת אותי אליך.. כדי להנחית סטירה על לחי.. מחזיק את פניי קרוב אליך.. אני לא שוכח כלבונת את מה שאמרת.. ואני חושב שאת צריכה לקבל עונש קטן. מעמיד אותי בפיסוק בחלקה נקייה... אין לי על מה להשען.. עצמתי עיניים.. רעש מתכתי.. אבזם החגורה שלך.. מפשיל את מכנסיי.. החגורה מפלחת את ישבני.. מגע העור חד וברור.. משאיר סימנים זהים.. מצליף בי עוד.. אין לי במה לאחוז.. מועדת קלות.. ואתה תופס אותי אליך. מכופפת עם ישבן בולט.. מוכן לקבל את המנה הבאה.. לא הצלחתי לספור.. אז התחלת מחדש.. ממש השתדלתי לא להתבלבל בספירה.. הגעתי לארבעים בספירה החדשה.. והמשכת לטייל.. מושך אותי צמוד אליך.. הגענו לקיבוץ הסמוך.. ואני בשלי.. מה זהו.. זה כל המכות שקיבלתי.. מתגרה בך.. הורדת אותי על ארבע.. הברכיים נשרטות מענפים שבורים.. את חושבת שאני לא מסוגל? זה שאני טוב איתך ואוהב אותך לא אומר שאני לא אתן לך ללכת פה על ארבע אחריי כמו כלבה טובה.. דמעות הציפו את עיניי.. אני מצטערת.. לא התכוונתי חלילה לזלזל בך.. אני אוהבת אותך.. התחלת ללכת לכיוון הבית.. נשארת במקום.. מסתובב אליי.. נו.. למה את מחכה.. אחריי כלבה.. על ארבע... הגעתי אליך.. השיער שלי הפך להיות הרצועה שלי.. הולכתי אותי עוד קצת.. מושפלת בעיקר מזה שגרמתי לך לכעוס עליי כלכך.. הרמת אותי אליך.. חיבקת אותי אני אוהב אותך.. ואני לא סיימתי איתך.. אני רק מחכה לזמן הנכון להמשיך..

לפני 16 שנים. 6 באוגוסט 2008 בשעה 20:04

אני מאוד אוהבת את הלהקה הזאת.. הכרתי אותה בטעות... כשאחי הגדול מסר לי במתנה את המחשב הנייד האישי שלו.. עם תיקיה מפוארת של מוזיקה ישראלית.. שיטוט קל ברחובות ב"ש.. הביא לי תגלית מרעישה.. הם באים להופיע פה..
כלכך התלהבתי.. מיד התקשרת אל המאסטר.. מתלהבת וצווחנית במיוחד.. אתה רוצה לבוא איתי??
הסכמת.. קניתי כרטיסים..
ההופעה הייתה אתמול.. חצאית מיני ג'ינס קצרה במיוחד... גופיה פשוטה.. וסנדלי עקב.. נוח ויפה.. כמו שאני אוהבת..
וכשאתה מאשר את ההופעה שלי.. שמנו פעמינו אל ה-הופעה..
ישבנו ביחד.. קרוב קרוב לבמה..
מרשה לי לעשן כמה שבא לי הפעם.. נתת אישור מראש...
הרשת לי לקום ולרקוד.. כן.. חיפשתי את האישור הזה..
בעודי רוקדת.. לידך.. מרגישה איך ידך מלטפת אותי.. מחבקת.. נשלחת אל בין רגליי.. צובטת את פנים ירכיי..
אינסטינקט ראשוני.. הסתכלתי לצדדים.. שלא יראו.. מכירים אותי שם..
אינסטינקט שניוני.. להתנהג כאילו הכל כרגיל.. חלילה לי להתנגד.. או יותר גרוע מזה.. להרחיק את ידך..
אני שלך.. מתי שתרצה לא? המבוכה נעלמה כלא הייתה.
רקדתי איתך.. צמוד צמוד אליך.. ועליך.. ריקוד אירוטי קטן רק בשבילך..
בדרך חזרה לדירה.. חשבתי בקול רם.. אם היית סתם חבר.. היית מקבל כזאת סטירה..
בדירה.. אני קיבלתי את הסטירה.
את שלי זונה קטנה. תתפשטי.

לפני 16 שנים. 23 ביולי 2008 בשעה 10:06

מתחתי גבולות יותר מידיי..
בקשר רגיל זה יכל להתפס בתור בדיחות הדעת.. שעשוע קל ותו לא.
בקשר בדסמי.. הדברים שונים בעיניי.. אתה המאסטר.. מרשה לי.. לדבר.. לצחוק.. פשוט להיות אני..
עד שאני מגיעה לגבול.. זה שכלכך מטושטש עד כדי כך שאני לא רואה שהוא שם.
לא רוצה להקרא סוררת.. או חצופה יתר על המידה.. ומוכנה לקבל את דבריך.
רק תגיד לי אותם. בצורה חד משמעית. מבטיחה לעשות את הכל.

שוב עברתי את הגבול. קבעת נחרצות שאתה מגיע אליי. יש משהו חשוב שאתה רוצה לדבר עליו.
אני משנה טקטיקה אמרת.. השארת אותי לפרפר בשיעור.
הצלחתי ללמוד קצת עד שהגעת.. אפילו הספקתי לבשל לנו ארוחת ערב טובה..
אחרי הארוחה הושבת אותי קרוב אליך.. עיניך מביטות בעיני..
מעכשיו ואילך.. כל דבר שאת עושה עובר דרכי.. אני רוצה לדעת מתי את אוכלת.. מעשנת.. יוצאת.. פשוט הכל.
לא אהבתי את הרעיון.. משפילה מבט.. ויודעת שאני אקיים.. כי אמרת.
חיבוק נשיקה.. ואל תשכחי לעולם שאני אוהב אותך.
יש לך משהו מתחת לכרית.. מרימה את הכרית לאט.. גלגל הכאב שלך נח שם.. מוכן בשבילי.
היה טוב.. באמת.. גורם לי לריחוף קל.. ולחיוך גדול.
הסימנים שנשארים עוד יותר.

לפני 16 שנים. 7 ביולי 2008 בשעה 20:03

אני אוהבת שאתה בא אליי.. שהמתח המיני בינינו לא עובר עד שאנחנו שוכבים..
אוהבת שיש דברים קטנים לסדר תמיד מותחים אותי ואותך רק עוד קצת.. העיניים שלנו מעבירות מבטים מחשמלים.
אני אוהבת להקניט אותך.. לפעמים אפילו להציק.. לראות איך אתה מגיב אליי.. אנחנו עדיין בוחנים אחד את השניה.
באת אליי אתמול.. התגעגעתי כלכך..
הגזמתי עם השטויות שלי.. עד כדי כך שהחלטת שדיי אתה חייב ללמד אותי לקח.
לתת לי להרגיש מי שולט.
מאתגר אותי.. לראות כמה אני מעיזה.. ולא שוכח להחזיר לי.
שוכבת על הבטן.. חבל נכרך סביב ידיי.. חבל נוסף סביב רגליי.. מתחבר לשני.. מותח אותי.. לא נותן לי לזוז.
יבבתי קלות.. חוסר אונים.
אתה חזק ממני.. זו לא חוכמה.. אני קטנטונת.. מספיקה לך יד אחת ורגל אחת בכדי לשתק אותי.. פיסית.
אוחז בי.. צובט אותי בכל הגוף. נושך. ואני מתפתלת תחתיך.
הכאב משתנה.. בכל מקום זה מרגיש אחרת. ידיים.. רגליים.. גב בטן.. כוס.. ישבן..
הכאב מתפתח.. מרגיש בתחילה בלתי נסבל.. מתחיל להתעמם... ממשיך בעונג.. מרטיב אותי.
צובט אותי חזק בפטמות.. שוב ושוב ושוב.. לוחש לי באוזן.. עד שלא תכנעי לי.. אני לא אפסיק..
אני רוצה שתמשיך רוצה שתפסיק.. נאבקת בך.. לא רוצה לוותר.. לא רוצה להכנע..
ואתה מגביר את העוצמה.. לומד אותי.. עד כמה אני יכולה..
צביטה אחת ארוכה בין רגליי גורמת לי לפרוץ בבכי.. אספת אותי אליך.. לחיבוק אוהב..
נרגעתי מהבכי ולחשתי לך... אני נכנעת אליך.

לפני 16 שנים. 2 ביולי 2008 בשעה 19:22

אני יודעת שזה קצת בנאלי.. אבל היום הקשבתי למילים של השיר.. ופשוט התחלתי לבכות..
אני מקדישה אותו לך מאסטר יקר שלי, היה לי לילה מופלא איתך אתמול.

הכאב הזה-עופרה חזה

עד עכשיו לא נשאר דבר
תן לי סימן
הכאב שהיה נשאר
כן, כל הזמן
אתה מתרחק, כמו גל נעלם
ועל החול החם
רק המבט שמכאיב כל כך

כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה

כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה מכה בי עוד

בדמעות כל הקיץ תם
בא לו הסתיו
זיכרונות מציירים ענן
כמו אז כן עכשיו
אתה מתקרב ומלטף את פני
ונושם אותי, מתלהט מולי ועיני
רטובות כל כך

כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה

כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה

אתה אי שם בין שבר, בין ענן
בין דם ובין עשן
אבוד כל כך
ולי אין כוח, אין כוח עוד לראות
אותך נופל, אין לי כוח עוד

כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה

כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
כן הכאב, הו הכאב

לפני 16 שנים. 30 ביוני 2008 בשעה 20:02

סתם יום רגיל.. בוקר לימודים.. צהריים עבודה.. השעון מתקתק מעלים לו עוד יום..
הגיע ערב.. רק רוצה לנוח..
התשת אותי.. אסור לי לגמור.. רק בהסכמה שלך.. אני שונאת לבקש רשות.. שונאת להתחנן.. יודעת שאתה יכול בשניות לגרום לי לשנייהם.
הטלת עליי מגבלת עישון.. הדבר היחיד שאני עוד איכשהו מצליחה להתחנן על נפשי רק עוד מקל ניקוטין אחד.. להרגיע את היום הזה..
אני לא אוהב שאת מעשנת.. מעביר בי מחשבה חולפת שאולי באמת אני אפסיק לעשן.. המחשבה נעלמת..באותה מהירות שהיא באה..
לבד בחדר.. אתה לא עונה.. מתלבטת עם עצמי.. לעשן עוד אחת? מה כבר יקרה.. הוא לא ידע..
נכנסת להתקלח... מתה לגעת בעצמי.. לגמור.. שוב קול מרדני קורא לי בראש..
לאכול.. או לא לאכול.. הוא ציווה עליי לאכול ארוחת ערב.. כמו שצריך.. אבל לא יודע כמה בדיוק אכלתי.. ביס מבחינתי יכול להיות ארוחה..
לא העזתי.. אף אחד מהם.
אתה בראש שלי. שולט עליי.
עושה כל דבר שנתבקשתי לעשות. בדיוק כמו שביקשת.
אני נשלטת שלך.

לפני 16 שנים. 23 ביוני 2008 בשעה 19:17

אני יודעת שהיום אתה מגיע אליי.. הבטן שלי מתהפכת בקרבה.. קוראים לזה פרפרים בבטן..
מפתיעה אותי מידת ההתרגשות שאוחזת בי.. מחייכת לעצמי וסופרת את השעות..
באת אליי לעבודה.. בחנת אותי.. אהבתי להרגיש שאתה פשוט קרוב ליד..
מגניבה אליך מבטים בין לקוחות וחברים.. בכולם נתקלתי במבטך.. ברק בעיניים.. וחיוך שלא יורד..
הרשיתי לעצמי קצת יותר מידיי.. אי כאן בממלכה שלי.. העולם שלי.. החיים שלי.. את עוד תשלמי על זה הבטחת..
מבלי משים פולטת עוד שטות.. תרדי על 4 עכשיו ותבקשי סליחה..
הלב שלי הלם בחוזקה.. מתחננת.. לא כאן.. לא עכשיו מאסטר.. אני מצטערת.. מרכינה את הראש.. דמעות החלו מטפסות.. השתקת אותי.. נאחזת בידך.. מלטפת מנשקת..
אני אוהבת את התשוקה המטורפת בינינו.. תשוקה של גבר לאישה.. שני גופים הופכים לגוף אחד.. כתבו על זאת רבים לפניי..
אוהבת את התחושה שאני שלך.. מתי שתרצה.. הזונה שלך.. רטובה תמיד לקראתך.
תשכבי על הגב פוקד עליי.. ידך מלטפת את ישבני.. נחת זרועך לא מאחרת להגיע.. סופגת הכל אליי.. מתמכרת לתחושה..
הפסקה קצרה.. מוציא את השוט.. מצליף בי.. מתפתלת מכאב.. מרגישה איך אני נוטפת.. מתפלאת על כך כל פעם מחדש..
ואתה.. מושך בשיער.. מרים לי את הראש ומביט בעיניי.. בוחן איך אני מרגישה.. העיניים שלי אומרות לך הכל..
ממשיך.. ושוב בודק.. רואה איך אט אט המבט בעיניי מתערפל.. דמעות מציפות אותי..
נשיקה אחת שלך.. חיבוק ארוך נרעדת בין ידיך.. מחזירות אותי אליך.

לפני 16 שנים. 21 ביוני 2008 בשעה 11:37

רק מבט אחד שלך בכדי להשתיק אותי מדיבורי הבלתי פוסק..
תנודת ראש קלה להוביל אותי אל רצונך..
מילה אחת שלך כדי לגרום לי לגמור..
אתה שולט בי. בגופי. ברצון שלי. בתחושות שלי.

אני בחורה קצת מופרעת.. נוטה לכיוון שמחת חיים בלתי נלאית.. סקרנית.. מדברת הרבה.. שטויות בעיקר.. אוהבת לגרום לך לצחוק..
אוהבת לדבר איתך.. להקשיב לך.. לראות את המבטים שלך מתחלפים ממשפט אחד לאחר.. מרגישה חופשיה איתך.. מותחת גבולות..
אומרת משפט רק בכדי להכיר.. איך תגיב אליי..
כף ידך מונחתת על לחיי.. סטירה.. מקבילה לחיבוק עוטף ואוהב.. משפילה מבט.. מעמידה אותי במקומי.. השפחה שלך.

מתבוננת במראה.. בוחנת את העקבות שהשארת על גופי..
הלכת הבוקר. אני כבר מתגעגעת. הבטחת שתבוא מחר. חסרת סבלנות.