אני אוהבת שאתה בא אליי.. שהמתח המיני בינינו לא עובר עד שאנחנו שוכבים..
אוהבת שיש דברים קטנים לסדר תמיד מותחים אותי ואותך רק עוד קצת.. העיניים שלנו מעבירות מבטים מחשמלים.
אני אוהבת להקניט אותך.. לפעמים אפילו להציק.. לראות איך אתה מגיב אליי.. אנחנו עדיין בוחנים אחד את השניה.
באת אליי אתמול.. התגעגעתי כלכך..
הגזמתי עם השטויות שלי.. עד כדי כך שהחלטת שדיי אתה חייב ללמד אותי לקח.
לתת לי להרגיש מי שולט.
מאתגר אותי.. לראות כמה אני מעיזה.. ולא שוכח להחזיר לי.
שוכבת על הבטן.. חבל נכרך סביב ידיי.. חבל נוסף סביב רגליי.. מתחבר לשני.. מותח אותי.. לא נותן לי לזוז.
יבבתי קלות.. חוסר אונים.
אתה חזק ממני.. זו לא חוכמה.. אני קטנטונת.. מספיקה לך יד אחת ורגל אחת בכדי לשתק אותי.. פיסית.
אוחז בי.. צובט אותי בכל הגוף. נושך. ואני מתפתלת תחתיך.
הכאב משתנה.. בכל מקום זה מרגיש אחרת. ידיים.. רגליים.. גב בטן.. כוס.. ישבן..
הכאב מתפתח.. מרגיש בתחילה בלתי נסבל.. מתחיל להתעמם... ממשיך בעונג.. מרטיב אותי.
צובט אותי חזק בפטמות.. שוב ושוב ושוב.. לוחש לי באוזן.. עד שלא תכנעי לי.. אני לא אפסיק..
אני רוצה שתמשיך רוצה שתפסיק.. נאבקת בך.. לא רוצה לוותר.. לא רוצה להכנע..
ואתה מגביר את העוצמה.. לומד אותי.. עד כמה אני יכולה..
צביטה אחת ארוכה בין רגליי גורמת לי לפרוץ בבכי.. אספת אותי אליך.. לחיבוק אוהב..
נרגעתי מהבכי ולחשתי לך... אני נכנעת אליך.
לפני 16 שנים. 7 ביולי 2008 בשעה 20:03