הוא בא, צנום מדי לטעמי ובערך בגובה שלי. לא מישהו שיכול להתמודד עם משקלי וכוחי. לא מישהו שאוכל להתגושש אתו על המיטה. "זה לא נראה מבטיח", חשבתי לעצמי, אבל אני גם מארחת מנומסת, אז הצעתי לו קפה טוב ואפילו הרשיתי לו לעשן סיגריה, אחרי שהתחנן לקצת טעם. הוא המשיך להדליק עוד אחת ועוד אחת, וכבר לא שאל אותי, ואני רק הבטתי בו, מוקסמת מהחוצפה.
"מה עוד מחכה לי?", הרהרתי. "הרי אונס לא יהיה כאן, אני גדולה וחזקה מכדי שיכריע אותי", היה לי ברור.
הוא סיפר לי על עצמו, ועל היישוב שבו גדל, ייחודי בהרכב האנושי שבו, מחוספס למדי. אחר כך עבר לדבר על יחסי גברים-נשים וכמה שחשובה המשיכה המינית. הוא אוהב חזה גדול, כבר ידעתי, וידעתי שלא יימשך אליי מינית כי אני שמנה גם במקומות אחרים. אבל הייתי חייבת להכיר אנשים. אני אוהבת להציץ בטלוויזיה שלהם, זאת שהם סוחבים אתם לכל מקום, ולשחק בכפתורים. לרוב אני יושבת ושותקת ומקשיבה.
"תשמעי, אם לגבר לא עומד ממישהי, לא יעזור כלום. לא האישיות ולא האופי ולא כסף ולא שום דבר. אם לא עומד לו – הוא לא ימשיך אתה. עצוב אבל נכון", התעקש.
"הוא מדבר עליי ועליו או באופן כללי?", תהיתי. "טוב, זאת כנראה הדרך המנומסת שלו לומר לי שאין בינינו התאמה מינית. גם זה קיים בין שוכני הכלוב, טבעי".
אז עברנו למחשב שלי כדי לבדוק "מישהי" שהיא כנראה גבר שמתחזה לאשה ועובדת עליי. אני כזאת נאיבית לפעמים. אני לא תוהה על מניעים נסתרים של אף אחד.
"זה גבר", קבע נחרצות אחרי מספר שניות.
"אולי זה הוא עצמו?", חשבתי ושתקתי. אני לא מעליבה אורחים.
"תגידי, איזה מידת חזה את?", שאל. "E", אמרתי.
"תני לי לבדוק, אני יודע בדיוק איך זה מרגיש", משך את שדיי מחזיית התחרה הלבנה והחל לחפון ולאמוד אותם בשקידה.
"ממש כמו למשש מלונים", חשבתי והסתייגתי מייד מהקלישאה. אני הרי שונאת קלישאות.
"בואי, בואי, נבדוק אותם בשכיבה", משך אותי למיטה, התפשט והתיישב על הבטן הגדולה בתנוחת רכיבה.
הוא החליט לא להעליב את הבטן שלי לכן גם לא הערתי על גודל הזין שלו. הוא נבלע לחלוטין בין שדיי.
"יש לך קרם?", שאל וקולו כבר אחר.
"תושיט יד למטה, לצד המיטה".
הוציא כמות גדולה מדי ומרח בנדיבות על הזין ועל ידיי.
"יהיה לך זין נעים אחר כך, עם כל הד"ר פישר הזה", כמעט צחקתי.
דקות ארוכות שיפשף את הזין החלקלק בין שדיי כשהוא נשען על הקיר שלמראשות המיטה ואני מהדקת את השדיים חזק כדי לסגור על הזין המאיים לגלוש מביניהם, לבן מקרם.
מדי פעם הציפורניים שלי נתקעות בטעות בבשרו והוא נרתע בכאב ומזהיר ברוך: "את חייבת להיזהר אתן".
"אפשר לגמור לך על החזה?", שאל בנימוס מופגן.
"כן, אבל לא על הפנים", הרגשתי נדיבה.
"אני אזהיר אותך לפני", המשיך להתחשב.
התגוששות הזין עם השדיים נמשכה עוד מספר דקות עד שגמר סוף סוף והרטיב אותי בנוזל שקוף למדי.
ירד מהאוכף ונשכב לידי כדי להתאושש ולספר לי כמה גברים מותשים אחרי זיון. אחר כך קם והתלבש וחיפש עוד סיגריה.
"תגיד, איך זה שלא הצעת לעשות לי ביד?", שאלתי בנימוס.
"כי ידעתי שאת לא רוצה", ענה בפסקנות, "אפשר עוד קפה"?.
לפני 16 שנים. 20 ביוני 2008 בשעה 19:19
