אהבה עבודה
אהבה עבודה
פרויד הגדיר נורמליות על פי שני קרטריונים – היכולת לאהוב והיכולת לעבוד, אדם שחיי האהבה שלו תקינים, והוא פרודוקטיבי, הוא אדם אליבא פרויד שהתנהגותו נורמלית.
עוסק כיום בשני העיקריים, אהבה ועבודה ומין הסתם נושאים אלו יצוצו ויעלו, חושב שיש אי נוחות בולטת לאותם אנשים, שאחד מהנושאים האמורים עדיין לא מומש.
אהבה תמיד תפסה נקודה חשובה וקריטית בבריאות הנפשית של האדם, לאהוב הינה יכולת יוצאת דופן שלא כל אחד ניחן בה, בנוסף מסכים מאד שרוח קדרים קרה מנשבת מעל "האהבה", יותר ויותר זוגות נישאים עבור שלל סיבות שאין להם קשר לאהבה. יותר ויותר ישנה "הבנה" שהאהבה לא תישאר לנצח, ולא צריך להישאר עם אותו בן זוג כל החיים, ולכן, ריבוי והקלות הבלתי ניסבלת של הגירושין.
וויתור על אהבה עבורי הינו וויתור על היכולת לחיות.
מציאת אהבה הינה "עבודה"קשה ובלתי מתפשרת. ולעיתים זו רק שאלה של עיתוי, ומזל.
נכון שהגישה היום טכנולוגית קלה יותר ובמקום לבשל בתנור מחממים במיקרו מהר יותר, ואוכלים מול סרט בטלויזיה, כך שגם הבישול, ההכנה, הטעמים, ההנאה נעלמו, וכל אשר נישאר זה עיסוק אובססיבי בבריחה.
וכך נראים חיים שהעיסוק בהם הוא לחפש, לעשות, להתחרות, באופן נחרץ ומהיר - בחורה שלא מסכימה להתנשק, מיד עוברים לאחרת, וכן הלאה, אז באמת דחילק איך אפשר למצוא אהבה בצורה הזו?.
הזמן המינימלי להרגיש אם זאת אהבה שתצמיח שורשים, הינו 100 ימים יחד. לפחות. זאת בתנאי שיש רצון משני הצדדים לנסות ולממש את הקשר. ולא לברוח כבר בקושי הראשון!
מכיר אהבות שצמחו מהמקלדת, לצערי הן מעטות והאכזבות רבות מאד.
עבודה, קשורה לגישה האמוציונאלית, אדם המצליח לממש את הפוטנציאל החבוי בו להוציאו החוצה ולתת לו ביטוי הולם ופרודוקטיבי, יאמר בפה מלא שהוא אוהב את עבודתו, מרוצה מהדרך שבחר, ומגן עליה בחרוף נפש כאליו הגן במלחמה על מולדתו.
הכרתי בחור שכל חבריו הלכו ללמוד באוניברסיטה להשיג לעצמם תואר, הערכה, כסף, ואילו משאת נפשו הייתה להיות נהג אוטובוס , והיום מזה עשור הוא נהג אוטובוס מרוצה עד מאד.
אדם בכיר מאד לאחר שנים רבות בעבודתו משאת נפשו הייתה לפתוח דוכן פאלפל, הוא מימיש את חלומו כמעט התגרש מאישתו, אך תאמין לי הפאלפל שלו ממש טעים.
ואסיים בדברי פילוסוף שעשה מחקר על פילוסופים וגילה שמספר רב מאד של פילוסופים הבין:
"שמשמעות החיים לא חשובה, חשובה יותר ההתלהבות לחיות."
