שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיניות חדשה

תהיות, מחשבות, באווירה של שינוי, וקבלה.
לפני 8 שנים. 1 בפברואר 2016 בשעה 7:01

יש משהו בהתמסרות כשהיא עוברת סף מסוים, וסף זה הינו אינדיבידואלי אצל כל אחד, הסף הזה יכול לגרום לשינוי באישיות, לחולל מרפא לכאב, ולהבין שאין עליך מורא אלא מורא האל.

השלב שבו השינוי הופך לחרב פיפיות הינה ההתמסרות להתמסרות, במקרה זה יש להביט פנימה ולהבין את השקיעה הפיזית אשר באה להגן מפני כאב בלתי ניסבל של הנפש.

במקרה זה יש לעשות שינוי מהותי בכיוון, בין היתר להחליף שולט או שולטת כי למעשה הם המעכבים את השינוי המיוחל.

הבחירה בדרך הזו של התמסרות מגיעה רק לאחר התבגרות ופיכחות ובמיוחד איזון בין הכאב להנאה.

ההתמסרות בהחלט יכולה להיות דרך חיים, איך הציר שלה, עדיף שיהיה מאוזן.

אין פה בפוסט זה להציג חוכמה כלשהי...אלא מבט לחיים כפי שאני חווה אותו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י