כבר הייתי מוכנה להגיד פוס, להפסיק את הכל.
אני שמחה שלפני זה החלטתי לפתוח את הדברים מולך.
את כל המצב הזה שאני מרגישה שאני תקועה בו, מצב לא רצוני, מצב שלא עושה לי טוב.
אני רוצה לצאת מהקופסא הזאת שהכנסת אותי אליה.
אז אמרתי לך את הכל.
אמרתי לך שאני לא מוכנה להמשיך ככה, שאני לא מסוגלת להיות הכנועה הזאת שאתה כ"כ מנסה להפוך אותי אליה, זאת לא אני.
ואז אתה נפתחת קצת, התחלת לנסות להסביר לי מה קורה איתך, למה אתה לא נותן לי שום אפשרות לשליטה מצידי, לאן נעלמה האינטמיות הזאת שהיתה לנו, אמרתי לך שאני מרגישה מרומה, חיזקת את זה כשאמרת לי שאתה מפחד ממני.
אז מה עכשיו ?
אין לי מושג.
אני מאוהבת, אבל אני מאוהבת במישהו מעט שונה ממה שחשבתי.
בכל כך הרבה דברים אתה עושה לי מאוד טוב, לעומת זאת הסקס שלנו מרגיש לי חד צדדי, זה משהו שלא מקובל עליי.
אם אני מוכנה להפתח אליך, אני מצפה ממך לאותו הדבר.
עכשיו אתה צריך לחשוב על מה ואיך אתה עושה מכאן הלאה, לי כבר אין מה להגיד בנושא, הגיע הזמן למעשים, לא לדיבורים.
מחזיקה אצבעות ונושמת עמוק.
לפני 16 שנים. 1 באוגוסט 2008 בשעה 10:03