לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולך בקלות

פעם כשכמעט ולא הייתי צריך לעבוד , קראתי לבלוג הזה " המלחמה בעצלות " מאז אני עובד ללא הפסקה , בוא , בוא נראה מה יהיה עכשיו עם ההולך בקלות .
לפני 11 שנים. 30 במרץ 2013 בשעה 7:25

לפני 11 שנים. 17 במרץ 2013 בשעה 19:29

אי אפשר לשלוט בך , אין לי כח להילחם בך כל הזמן , ואתה אתה פשוט לא משתנה פרא אדם שאי אפשר לחנך .

 

אלה דברים קשים לי , דברים שאמרה לי המלאכית . המשמעות שלהם היא שהמלאכית מתוסכלת ממני ושהיא חושבת שזה לא אפשרי לעשות איתי בי ,די ,אס , אם 

 

היום כתבתי לה הודעת אסמאס , לא היו בה את הטעויות שלי שבהן אני מחליף את ה א' , ביוד ( ילך / אלך , יבוא / אבוא וכאלה ) 

 

המלאכית כתבה : "סחטיין על ה אלף " , ואני חשבתי לעצמי - שאין לי כבר כל כך בשביל מה ליהיות רע , ואיזה סיבוך זה בכלל ( כמו שאמרה לי פעם מישהי יקרה ) הראש הדפוק של המזוכיסטים , הכל הפוך .

 

ביי ביי שוקולד , עברנו לדיטת ווניל ( ואני דווקא אוהב ווניל , אבל גם שוקולד , ומוקה , אני אוהב לערבב )  

לפני 11 שנים. 31 בינואר 2013 בשעה 11:53

תקנה לי סרגל .

 

אחרי כמה ימים אסמאס מחנות למכשירי כתיבה :

 

" 30 או 50 ס"מ ? " 

 

"מה שנראה לך יותר נוח עבורי ".

 

"אה אז זה קל"

 

מענין מה הסרגל הזה יודע לעשות ?  

לפני 11 שנים. 24 בינואר 2013 בשעה 17:13

לפני 11 שנים. 24 בינואר 2013 בשעה 16:41

לפני 11 שנים. 19 בינואר 2013 בשעה 8:09

אתמול היה לי דיון טלפוני עם המהממת , ואיך שהוא הדיון הגיע לטכס חתונה - אני ממש לא איש של טכסים ( עניין של חינוך אני חושב , הזקן שלי היה בורח כל הזמן מכל סממן של בדל של טכס ) אבל מאד נמשך לטכסים , למילים , ולכוונה שלהם .

 

דיברתי איתה על טכס חתונה - וכשהופיע ההקשר המונוגמי , היא פסלה . יש טכס בי,די,אס,אמי ? 

למישהוא/הי יש רעיון ואולי גם מלל .

 

תודה

לפני 11 שנים. 12 בינואר 2013 בשעה 17:37

לא הולך לי איתה .

אני עם המרדנות הג'ינג'ית שלי .

והיא אם הרצון הלא מתפשר השולט שלה .

המרדנות הגנטית שלי .

עולם הפשע שבפוקס היסטרי אני לא עמוק בתוך הזבל שלו .

וההיצמדות שלה לחוק , למותר ואסור .

המתח הזה בין שני הקצוות מהפנט אותי , מעייף אותה .

היא פשוט רוצה שאני אעשה את מה שהיא רוצה . דיי פשוט ככה , נכון ? 

האמת שאני יכול , אנלא דפוק בדיוק כמו שאני יכול לכתוב " אעשה" ולא " יעשה" 

אבל המתח הזה , הניגוד הוא כל כך אסטטי כל כך מהפנט . 

כך אני מבין שליטה  אם אין שם אותך עם מה שאת רוצה ואין אותי עם מה שאני רוצה , אין שליטה אמיתית יש עבדות 

זה כמו לצוד בקשת או רובה , לעומת לשחוט חיה - בשני המקרים יהיה בשר על השולחן . אבל יש הבדל בטעם .

אני יכול להיות מה שאת רוצה זה הכי קל לי - פלקט . 

הטפסן בשדה השיפון זה אחלה ספר כדי להבין את מה שאני מרגיש - עברו עידנים מאז שקראתי אותו , אני כימעט לא זוכר ממנו כלום ,

רק את רוח הדברים , רק את ריח החופש , את המרדנות .

 

את רוצה עבד ? 

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 5 בינואר 2013 בשעה 5:17

הדבר שאני כמעט הכי אוהב בעולם , זה שאת מחליטה בשבילי, לא שואלת אותי , ולא נרתעת מאיך שאני מקבל את ההחלטות שלך .

הכי אני אוהב שאת מרוצה , ממה שאת החלטת ומהביצוע שלי .  

לפני 11 שנים. 17 בדצמבר 2012 בשעה 6:52

בהרגשה , ואני לא אחד שצולל לתהומות , פעם זה היה אצלי ככה , אבל מאז למדתי לא להיכנס לשם . 

המלאכית לא עושה כלום - אבל עושה הכל , ואיך שהוא אני מוקפץ מכל שטות . 

ומבלבל אותה בטרוף שלי ( אני מת שהיא תשלוט הכי חזק שהיא יודעת , כי אסור לי חריצים/ פתחים קטנים , ובשניה שזה קורה אני מתחרפן לה לגמרי )  

לרוב בזמן האחרון אני מרגיש שהיא מתחלקת לי מהידיים ולא משנה כמה חזק אני אוחז זה רק מגביר את קצב ההחלקה .

היא עדין לא רואה את מה שאני רואה עכשיו אבל כשהיא תיראה זה יהיה מאוחר מידי .

המלאך אמרה לי פעם שצריך ליצור להשקיע , אני יודע שזה ככה ועושה מה שיכול , אני חייב לגדול שם מהר לאיזה שהוא מקום אחר ,

מקום לא מוכר רק ככה אנחנו באמת גדלים / משתנים , אחרת זה תמיד נישאר אותו הדבר ורק האנשים - מקומות משתנים . 

שינוי פנימי, היא ראתה את זה הרבה לפני , ואני מחפש כל הזמן . 

 

אני לא יודע מה לעשות - יודע שהכי טוב לי כשלמלאכית  טוב , ואיך שהוא יוצא לי כל הזמן לא טוב .

כשאני מנסה לתקן זה יוצא הכי רע , לה אין סבלנות היא פתיל קצר . לי כל שינוי לוקח ים , להירגע אחרי ריב לוקח אוקינוס . 

כשרע למלאכית גם עם זה מוסווה איך שהוא אני מרגיש וגם כשההצגה מושלמת קשה לי .

חרא לי ברמות  בתוך הנשמה , ואין לי תשובות וכיוונים . 

 

לפני 11 שנים. 11 בדצמבר 2012 בשעה 5:02

http://www.dominaangelina.com/main/wp-content/uploads/2012/08/lg01597.jpg