הולך בקלות
פעם כשכמעט ולא הייתי צריך לעבוד , קראתי לבלוג הזה " המלחמה בעצלות " מאז אני עובד ללא הפסקה , בוא , בוא נראה מה יהיה עכשיו עם ההולך בקלות .אי אפשר לשלוט בך , אין לי כח להילחם בך כל הזמן , ואתה אתה פשוט לא משתנה פרא אדם שאי אפשר לחנך .
אלה דברים קשים לי , דברים שאמרה לי המלאכית . המשמעות שלהם היא שהמלאכית מתוסכלת ממני ושהיא חושבת שזה לא אפשרי לעשות איתי בי ,די ,אס , אם
היום כתבתי לה הודעת אסמאס , לא היו בה את הטעויות שלי שבהן אני מחליף את ה א' , ביוד ( ילך / אלך , יבוא / אבוא וכאלה )
המלאכית כתבה : "סחטיין על ה אלף " , ואני חשבתי לעצמי - שאין לי כבר כל כך בשביל מה ליהיות רע , ואיזה סיבוך זה בכלל ( כמו שאמרה לי פעם מישהי יקרה ) הראש הדפוק של המזוכיסטים , הכל הפוך .
ביי ביי שוקולד , עברנו לדיטת ווניל ( ואני דווקא אוהב ווניל , אבל גם שוקולד , ומוקה , אני אוהב לערבב )
תקנה לי סרגל .
אחרי כמה ימים אסמאס מחנות למכשירי כתיבה :
" 30 או 50 ס"מ ? "
"מה שנראה לך יותר נוח עבורי ".
"אה אז זה קל"
מענין מה הסרגל הזה יודע לעשות ?
אתמול היה לי דיון טלפוני עם המהממת , ואיך שהוא הדיון הגיע לטכס חתונה - אני ממש לא איש של טכסים ( עניין של חינוך אני חושב , הזקן שלי היה בורח כל הזמן מכל סממן של בדל של טכס ) אבל מאד נמשך לטכסים , למילים , ולכוונה שלהם .
דיברתי איתה על טכס חתונה - וכשהופיע ההקשר המונוגמי , היא פסלה . יש טכס בי,די,אס,אמי ?
למישהוא/הי יש רעיון ואולי גם מלל .
תודה
לא הולך לי איתה .
אני עם המרדנות הג'ינג'ית שלי .
והיא אם הרצון הלא מתפשר השולט שלה .
המרדנות הגנטית שלי .
עולם הפשע שבפוקס היסטרי אני לא עמוק בתוך הזבל שלו .
וההיצמדות שלה לחוק , למותר ואסור .
המתח הזה בין שני הקצוות מהפנט אותי , מעייף אותה .
היא פשוט רוצה שאני אעשה את מה שהיא רוצה . דיי פשוט ככה , נכון ?
האמת שאני יכול , אנלא דפוק בדיוק כמו שאני יכול לכתוב " אעשה" ולא " יעשה"
אבל המתח הזה , הניגוד הוא כל כך אסטטי כל כך מהפנט .
כך אני מבין שליטה אם אין שם אותך עם מה שאת רוצה ואין אותי עם מה שאני רוצה , אין שליטה אמיתית יש עבדות
זה כמו לצוד בקשת או רובה , לעומת לשחוט חיה - בשני המקרים יהיה בשר על השולחן . אבל יש הבדל בטעם .
אני יכול להיות מה שאת רוצה זה הכי קל לי - פלקט .
הטפסן בשדה השיפון זה אחלה ספר כדי להבין את מה שאני מרגיש - עברו עידנים מאז שקראתי אותו , אני כימעט לא זוכר ממנו כלום ,
רק את רוח הדברים , רק את ריח החופש , את המרדנות .
את רוצה עבד ?
הדבר שאני כמעט הכי אוהב בעולם , זה שאת מחליטה בשבילי, לא שואלת אותי , ולא נרתעת מאיך שאני מקבל את ההחלטות שלך .
הכי אני אוהב שאת מרוצה , ממה שאת החלטת ומהביצוע שלי .
בהרגשה , ואני לא אחד שצולל לתהומות , פעם זה היה אצלי ככה , אבל מאז למדתי לא להיכנס לשם .
המלאכית לא עושה כלום - אבל עושה הכל , ואיך שהוא אני מוקפץ מכל שטות .
ומבלבל אותה בטרוף שלי ( אני מת שהיא תשלוט הכי חזק שהיא יודעת , כי אסור לי חריצים/ פתחים קטנים , ובשניה שזה קורה אני מתחרפן לה לגמרי )
לרוב בזמן האחרון אני מרגיש שהיא מתחלקת לי מהידיים ולא משנה כמה חזק אני אוחז זה רק מגביר את קצב ההחלקה .
היא עדין לא רואה את מה שאני רואה עכשיו אבל כשהיא תיראה זה יהיה מאוחר מידי .
המלאך אמרה לי פעם שצריך ליצור להשקיע , אני יודע שזה ככה ועושה מה שיכול , אני חייב לגדול שם מהר לאיזה שהוא מקום אחר ,
מקום לא מוכר רק ככה אנחנו באמת גדלים / משתנים , אחרת זה תמיד נישאר אותו הדבר ורק האנשים - מקומות משתנים .
שינוי פנימי, היא ראתה את זה הרבה לפני , ואני מחפש כל הזמן .
אני לא יודע מה לעשות - יודע שהכי טוב לי כשלמלאכית טוב , ואיך שהוא יוצא לי כל הזמן לא טוב .
כשאני מנסה לתקן זה יוצא הכי רע , לה אין סבלנות היא פתיל קצר . לי כל שינוי לוקח ים , להירגע אחרי ריב לוקח אוקינוס .
כשרע למלאכית גם עם זה מוסווה איך שהוא אני מרגיש וגם כשההצגה מושלמת קשה לי .
חרא לי ברמות בתוך הנשמה , ואין לי תשובות וכיוונים .
http://www.dominaangelina.com/main/wp-content/uploads/2012/08/lg01597.jpg